מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

זו אני.. או שלא?

25/06/20 2:55
2289 צפיות
אל ייאוש

לא סתם אמר ר' נחמן זצ"ל:

'אין ייאוש בעולם כלל'

צריך לדעת ולזכור, 

שתמיד יוכל להידלק האור.

שהדברים נזילים ומשתנים,

והמצב עכשיו לא ישאר לעולמים.

ובידינו הבחירה,

האם להישאב לרע,

או לנסות להילחם בכל הכח,

להכניס אלינו טוב ומהרע לברוח.

 

ולא סתם כותבת ומטיפה,

אלא אשתף אתכם בנקודה יפה.

היום התחיל לי בתחושה לא נעימה,

את ליבי מילאה ריקנות ושממה,

לא רציתי לעשות דבר, 

הכל היה נראה לי חסר טעם וזר.

בכיתי, כי רציתי להרגיש טוב,

כי רציתי לפעול ולגרש ת'מכאוב.

 

צד אחד בי רצה להיעלם ולברוח,

ולוּ רק מהמחשבות שהטריפו את המח.

אבל כן ניסיתי להילחם בתחושה בכל הכח,

לבדוק מה יתן לנפשי מרגוע...

 

אז ניסיתי לסרוג ולרקום, 

אבל הריקנות תפסה יותר מידי מקום.

התחלתי  להתעסק בגינה, 

וזה עזר לי לשים מעט את הייאוש בפינה.

ואח"כ החלטתי לתפור...

חשבתי שאולי זה יעזור.

ולא תפרתי שנים ארוכות,

אבל החלטתי שאני חייבת לנסות.

לעשות...

לשנות...

לא לשקוע, להמשיך לחפש בי את הכוחות.

 

התיישבתי ליד המכונה,

ובתור התחלה, תפרתי תיק קטן מתנה,

לילדתי הקטנה.

 

כמה סיפוק, איזה אושר את ליבי מילא,

למראה התוצר הנפלא.

למרות הכל, הוצאתי תחת ידי עבודה מעולה,

שגם ילדתי תשמח לקבלה.

 

גם בהמשך היה מאתגר,

חוויתי היום הרבה רגעי משבר.

אבל החלטתי להילחם ולשנות

ולא להישאב למסכנוּת.

זה לגמרי השתלם,

ואני גאה ויכולה לטפוח לעצמי על השֶכֶם.

 

אז מה למדתי מהיום ההפכפך?

אנסח זאת כך:

 

לא לראות את הרגע כמאיים,

הוא יכול להתחלף ברגע, למהמם.

לא להתייאש, להמשיך להילחם!

והרגע הטוב יגיע, ירגיע וינחם.

 

אמן!

 

בתמונה: התיק שתפרתי לילדתי הקטנה.

תגובות

בת-בלי-שם
26/06/20 17:53

קודם כל, התיק מדהים!!! תכיני מסיכה שיהיה סט תואם את כותבת כל כך יפה, ומתארת תהליך מדהים. התרגשתי כי חווינו תהליכים מקבילים ממש. גם לי אתמול היה יום קשה בעקבות שיחה מהמרפאה להפרעות אכילה, אליהם פניתי השבוע, כפי שפירסמתי, זה שבר אותי לגמרי, עדיין לא דיברתי עם הפסיכולוגית אבל התחושה שמטפלת אנונימית תתקשר ותשאל אותי על הסימפטומים שברה אותי. כאילו אני מוצר פגום שהופכים, מסובבים וחובטים לבחון את מהותו. בכיתי המון ואז החלטתי לקום ולעשות מעשה, לא לתת לכאב לקבור אותי, לתת הזדמנות לכח שיש לי לעזור לעצמי. בזה אני ממש מתחברת למה ששכתבת, גם כתוב שאחרי הפעולות החיצוניות נמשכים הלבבות, אז כשעצובים אפשר להתחיל באופן פיזי לרוץ או משהו כזה, ואז חשים יותר חיות. עובדה שכולם צוחקים אחרי תחרות ריצה, האנדורפונים עושים את שלהם... אבל כל פעילות מספקת תצלח למטרה זאת. את עשית את השיפט בתפירה, אני יצאתי לרחוץ בים. מה שאת כותבת על הרגע ההפכפך קצת דומה לגלים. לסערות שתוקפות אותנו מעת לעת. כאשר נהניתי לעוט עליהם חשבתי כמה חכם זה לעמוד עם הפנים לגל, גם אם נתכופף בפניהם, גם אם נוריד ראש, הם לא מערערים כמו במצב שאנו אם הגב אליהם, מתעלמים. הידיעה הזאת שיבוא רגע מפחיד כבר מורידה מהפחד. ואדרבא, הגל שיבוא מהווה הזדמנות להוכיח כמה כח יש לנו... תודה על השיתוף המדהים, ניסיתי לצרף תמונה של הגלים המתנפצים מאתמול, אבל לא עולה בידי:( שבת שלום

נולדת-מחדש
26/06/20 18:53

תודה רבה יקרה, ששיתפת אותי גם, מחזקת את ידייך לייצר בשביךך עוד הרבה רגעים של טוב

גל181
27/06/20 23:36

וואייי את תותחיתתתתת ממש התחברתייי את כותבת מושלם מוכשרותתתת את צודקת בכל מילה תמשיכי להעלות עוד חיבורים וחיזוקים והעיקר לא להתיאש כלל!!!!!!!!

נולדת-מחדש
28/06/20 0:55

תודב רבה! זה מחזק מאד

שושי.
28/06/20 16:51

אוי כמה חשוב לא להתייאש ועוד חשוב לחשוב טוב,כמו שאומרים תחשוב טוב ויהיה טוב. תיק יפה וכל הכבוד לך.

נולדת-מחדש
28/06/20 17:06

תודה רבה רבה❤❤

לא-אני....
13/07/20 0:05

מסכימה עם כולן כאן ואת אלופת המילים יודעת גם לכתוב איך עושים את הצעדים הקטנים האלו לצאת מהבור אהבתי

נולדת מחדש
נולדת מחדש
מוזמנים לקרוא בבלוג... תדעו יותר, לא לדאוג