עדכון: רקדנו לנו בשקט בחדר ביה"ח, רגעים ספורים לפני הכניסה שלי לניתוח, ואמא Merry Or נכנסה במפתיע והחלה לצלם. אז זרמנו איתה:)מחוברים לאהבה. יצאתי מהניתוח ברוך השם, וכל תפילותיכם והחיוביות שלכם עזרה לנו מאד חשבתי עליכם גם שנייה לפני שצללתי עם חומר ההרדמה. אפילו סיפרתי למנתחים שלי עליכם. על האהבה שלכם. כי אהבה זה מה שצריך בחיים. וזה לא מחייב רק אהבת זוג, שני אנשים יחד. זו גם אהבה שלנו ליקום, אהבה לבעלי החיים שלנו, לילדינו אם יש, להורינו, לאחינו, לצמחים שגדלים על האדמה שנותנת לנו חיים. ובעיקר, אם שכחנו, להיות מחוברים לאהבה לעצמינו. לאהוב את עצמי כפי שאני, לאהוב אותי כי אני שווה מעצם היותי. עם הצלקות, עם ה"דפקות", עם החסרונות ועם החוזקות. כי רק כשנתחבר לאהבה, נקבל כוחות, מוטיבציה וחשק לחיות את החיים הללו. כל אחד עם ה"קלפים" שקיבל ויקבל בהמשך.תודה לכם משפחה אהובה שלי, אתם האהבה שלי. והאיש שלי מקס גן-זך, האהבה שלך היא כ"כ לא מובנת מאליה עבורי, אתה החוזק שלי, אתה העוגן, אתה אהבה.בכל פעם כשאנחנו מתמודדים עם משהו מאתגר, בלשון המעטה, שורה עלינו רוח הריקוד ואנחנו מתחילים לחנטרש ריקוד. אנחנו רוקדים את החיים. ככה בפשטות. תנסו את זה בבית. עצוב לכם? בעסה לכם? היה לכם יום חרא? שימו מוסיקה ותרקדו. ואם אין מוסיקה? תזמזמו. ואם אתם מזייפים ולא יודעים לזמזם? תשירו בלב, אבל העיקר שתרקדו. תזיזו את האנרגיות בגוף שלכם ותאהבו את עצמכם. כי אני תמיד הכי יפה כשאני אוהבת אותי. גם אתם!

ניפגש בתכנית הבאה שלי עוד שבועיים ב 23.8