הכול החל בשבועות האחרונים לסיום השנה האזרחית. כשבכל מהדורת חדשות או תוכנית אקטואליה, התבשרנו שמתכוננים ל"סגר מהודק" של שבועיים. בכל פעם שהוזכרה המילה "סגר" זולגות הדמעות מעצמן. אני יודעת שהמגיפה איננה מנוהלת כראוי, ואנחנו משלמים את המחיר.

אנו חיים בין אנשים ש"הערבות ההדדית" שתמיד התהדרנו בה כעם חדלה מהתקיים, וכל אחד מוצא דרכים לעקוף כל הנחיה שניתנת ללא התחשבות בזולת, על-אף הסיכון לגרום לאחר לחלות ואולי אף למות.

אכן הסגר הוטל על כל המדינה החל מ31/12/2021 בחצות.

במהלך הימים הסתבר לנו שההנהגה אינה עומדת בהבטחתה והמשיכה את הסגר לשבוע נוסף. נאסר עלינו להתרחק מביתנו מעבר ל-1000 מטר. הווה אומר שלא אוכל לפגוש את ילדיי הגרים בעיר אחרת. בקלות רבה הוסיפו שבוע נוסף שהגביר את תחושת חוסר הוודאות: כיצד נתכנן את המחר?

שנה שלמה חלפה מאז אירחתי את משפחתי בביתי. עברה שנה מאז חיבקתי ונישקתי את בני משפחתי. התחושה צורבת את נפשי. כל-כך עז הוא הגעגוע לגעת, להזין ולארח.

בינואר היה צריך להיות מסלול בשביל ישראל שכמובן לא התקיים.

בכל הזדמנות יצאתי לצעידה לנחל הקרוב לביתי כדי להירגע.

ושוב, הוסיפו שבועיים! בעולם האחר, החיים המשיכו כסדרם: מסיבות במחתרת בצפיפות וללא מסכות, תפילות, חתונות, הלוויות המוניות. מקומות נוחים וטובים להמשך ההתרבות המסיבית של הוירוס והפצתו לכל עבר.

לאכזבתי, התחיל חודש פברואר, שבתחילתו היה צפוי להיות מסלול טיול בתקופה יפה כל-כך של פריחה אחרי הגשם. נוסף על כך, יום הולדתי חל בסוף השבוע הראשון של החודש המזמין לערוך מפגש משפחתי לכבוד האירוע.

הודיעו על שבוע סגר נוסף שיסתיים ביום שישי, 05/02/2021.

הטיול כמובן בוטל, אבל נשארה לי קרן-אור: יום הולדתי. תכננתי מפגש בטבע, בהתרגשות רבה אפיתי עוגות שילדיי אוהבים, דמיינתי לעצמי כיצד יהיה המפגש לאחר שבועות רבים שלא התראינו. ברגע האחרון — והאכזרי עבורי — הוחלט לסיים את הסגר רק ביום ראשון בבוקר.

נותרתי עם החלומות. עצבות גדולה ירדה עליי.

את יומי חגגתי בבית לבד עם בעלי היקר, שהיה יצירתי והפתיע אותי עם זר פרחים מבית היוצר של "לגו". כמובן שמלאכת ההרכבה הוטלה עליי, ועתה הזר המיוחד מקשט את ביתי.

השכם בבוקר יצאתי להליכה של שעה וחצי באיזור מגוריי.

קיבלתי ברכות יום הולדת בשיחות טלפון או וואטסאפ לרוב. אבל העצבות נותרה.

סופסוף השבוע שוחררנו מביתנו. חזרתי לעבודה שכה חסרה לי. מקווה שמעתה נתקדם באופן מושכל אל עבר עתיד טוב יותר.

בריאות לכולם!

ממני, אריאלה.