הם רק רצו לחגוג את זיכרו של התנא במירון,
איך כל כך מהר נוצר עצב מ-רון?
חלק מחפשים את האשמים במחדל בחרון,
אחרים מסתכלים על האסון כבעיה עם מוסר השכל - הפיתרון.
הוא רואה את האסון - לשבריריות החיים, ​זיכרון.

.

האדם מחפש משמעות - אך לרוב מסתפק במטרות ביניים,
הוא לא מסופק - אך משכנע את עצמו שזה רק לבינתיים.
'יש עוד זמן' הוא חושב לעצמו בעוד חולף לו עשור או שניים,
נח לו בשוליים - המצוד אחר משמעות החיים מתנהל בעצלתיים.
אך החיים שבריריים - ולא כולם מאמינים שניתנת ההזדמנות הזאת פעמיים,
הנה למשל היום אנשים תיכננו לעלות למירון - אך עלו לשמיים.
.

לפני ששואלים מהי - צריך לתהות האם לחיים יש משמעות?
האם החיים הם רק כלי שניתן להשגת המטרה, אמצעות?
אך אם האדם תוצר אבולוציוני, מוטציה - הוא טעות.
לא קיימת משמעות אובייקטיבית - אם האדם הוא לא תוצאה של ישות בעלת מודעות.
.
במסע נפש קוגניטיבי - תוהה לעצמו אינטרוספקטפובי,
מבין שלל מחשבותיו - מה אובייקטיבי, מה סובייקטיבי ומה בכלל פיקטיבי?
.

ללא קיום האל - אין לאדם משמעות אובייקטיבית.
אך האם משמעות סובייקטיבית, מבחינה אובייקטיבית - תהיה בהכרח פיקטיבית?
האם קיימת האפשרות של משמעות אלטרנטיבית?