מה ההבדל בין להיות לבד - ללהיות בודד?
פעמים רבות תהיתי, מה ההבדל בין להיות לבד - ללהיות בודד?
אני חושב שלהיות לבד זה מצב פיזי - להיות בודד, זה כאשר חוסר הבנת הסביבה אותך מבודד.
נורמטיבים מתקשים להבין - למה אדם בדיכאון מתבודד?
זה בגלל חוסר הבנתם את מצבו - מספיק קשה לו, גם עם 'ביקורת בונה' הוא צריך להתמודד?
חלקם רק מדכדכים את מצב הרוח - בנסיונם לעודד,
חוסר ההבנה גורם לו להרגיש יותר בודד - בכל יום הפער בינם לבינו מתחדד,
ואם הוא בודד כשהוא איתם, אז כבר עדיף להתבודד - הוא מגיע למסקנה ומחברתם נודד.
.
בשביל לא להיות בודד - אדם צריך להרגיש שיש לפחות מישהו אחד שמבין אותו באמת.
הפער בין להיות מובן או לא, לא תמיד מובן - פער עצום שבין אדם חי למת.
אנשים רבים מעסיקים את עצמם עד כלות - בשביל שלא יצטרכו עם עובדה זו להתעמת,
אחרים סוברים שמדובר באדם ספציפי - ומנסים למצוא אותו בדרך מתוחכמת,
ויש כאלה שמפקפקים - האם אפשרות של הבנה כזו בכלל קיימת?
המיואשים מכך - פעמים רבות מעדיפים את המוות, התרדמת.
.
במסע נפש קוגניטיבי - תוהה לעצמו אינטרוספקטפובי,
מבין שלל מחשבותיו - מה אובייקטיבי, מה סובייקטיבי ומה בכלל פיקטיבי?
.
האם אפשר להבין אדם אחר באמת - או שזוהי אשליה שבין שני אנשים נרקמת?
נפש האדם כל כך מורכבת - ייתכן שהבנתנו אותה הרבה יותר מצומצמת?