ראש השנה הגיע - ויש כאלה שבשבילם זה אומר נופש,

עבורו - זה הרבה יותר מסתם כמה ימי חופש.

זה הזמן - בנבכי התת מודע לפשפש,

למצוא את הרפש - או לכל הפחות לחפש,

לחשוף את החלק הרע שנמצא בו - שלפעמים מתחפש.

לנסות לסגור את המינוס - ולהגיע לתוצאה סבירה בחשבון נפש.

.

צריך לנקוט בזהירות רבה - כאשר אדם כותב על נוירוטים,

הם סחוטים מבחינה נפשית - ועלולים להיפגע מדברים שלנורמטיבים ייראו פעוטים.

לנסות לכתוב במגוון אספקטים - לנסות לתרגם למילים את הקונפליקטים,

לתרגם רגשות עזים - לתיאורים מופשטים,

ובכל זאת - להסביר למה יש דברים שאי אפשר להסביר בשלל טקסטים.

והוא לעיתים חטא בכך שהפך סובייקטים - לאובייקטים,

ועל כך הוא מצטער - אם בהתנהגותו הוא פגע בצורה חסרת סנטימנטים.

.

לפני ראש השנה - אני רוצה לבקש סליחה אם טעיתי והטעיתי,

אם פגעתי באופן ישיר או עקיף - או עודדתי מעשה לא אתי.

אם תיארתי באופן שגוי - אם הייתי מידי ביקורתי,

אם גרמתי למחשבות שליליות - או עירערתי את אמונתו של אדם מסורתי,

אם עוררתי טריגרים - או השתלתי שגיאות קוגניטיביות בטעות באופן תודעתי.

ואם מישהו נפגע ממני באופן אישי - אשמח להתנצל בפניו בפרטי.

.

במסע נפש קוגניטיבי - תוהה לעצמו אינטרוספקטפובי,

מבין שלל מחשבותיו - מה אובייקטיבי, מה סובייקטיבי ומה בכלל פיקטיבי?

.

איך זה שלאנשים אין בעיה לבקש סליחה באופן כללי - מכל העולם,

אך כאשר הם צריכים לבקש סליחה ממישהו מסוים - מתעורר לו פחד?

ייתכן שזה בגלל שכאשר אדם מבקש סליחה מכולם - הוא בעצם לא מבקש סליחה מאף אחד?