דמיינו בנפשכם, רופא אשר סיים את לימודי הרפואה שלו ושוקל לבחור להתמחות במחלה שניתן בקלות רבה בלי עזרת רופא למנוע אותה. כל בר דעת יתאר לעצמו שהרופא הזה עלול להישאר מחוסר פרנסה כי אם אפשר למנוע בקלות רבה מחלה כלשהיא ברור שלא יהיו הרבה חולים. אבל המציאות והמין האנושי מציגים תמונה אחרת. על אף שניתן בקלות למנוע את מחלת הסוכרת גם בלי עזרה של רופא, חיים בינינו כחצי מיליון חולי סוכרת וידם של הרופאים העוסקים בטיפול במחלת הסוכרת מלאות עבודה. יתרה מכך, קהל גדול של חולים עתידיים מבטיח את העובדה כי גם בשנים הבאות יהיו עמוסים בעבודה שכן כחצי מליון ישראלים נמצאים במצב של סוכרת סמויה. שאר הנתונים בתחום הסוכרת לא מעודדים כלל. מדי שנה מתגלים בישראל כ – 30 אלף חולים חדשים והמחלה תמשיך ותצמח בקצב של כ- 5% בשנה. לפני מספר שנים הוכרזה מחלת הסוכרת על ידי האו"ם בתור המגפה של המאה ה-21. זו הכרזה חסרת תקדים מסוגה. שכן מגיפה היא מחלה מדבקת וסוכרת איננה כזו אבל קצב ההתפשטות שלה הוא כמו נגיף מדבק. לאחרונה ערכנו במועצה הלאומית לסוכרת סקר באמצעות מכון המחקר Market Watch (מרקט ווטש) ממנו עלה כי הציבור בישראל לא מבין את מימדי המחלה ולא את העובדה שאפשר למות ממחלת הסוכרת. במהלך הסקר שאלנו מה גורם למקרי המוות הרבים ביותר בישראל והסתבר כי 32.8% מהציבור ענה כי תאונות דרכים הן הגורם העיקרי למקרי מוות בישראל. 27.1% חשבו שמחלות לב וכלי דם גורמים למקרי המוות הרבים ביותר, 27% האמינו שמחלת הסרטן גורמת לעיקר מקרי המוות בישראל, רק 4.8% הצביעו על סוכרת כגורם מוות עיקרי וכן 2.1% חשבו ששבץ מוחי גורם להכי הרבה מקרי מוות. המציאות הרבה יותר עגומה שכן מדי שנה מתים מסוכרת כ – 2,500 ישראלים וזה הרבה הרבה יותר מתאונות דרכים. יתרה מכך בכל שנה מתרחשות בארץ כ – 1,700 קטיעות איברים וכ – 1,400 מהן באופן ישיר כתוצאה מסוכרת. אנחנו נמצאים על סף תהום, המצב עגום והעתיד מדאיג. אחד מכל 3 ילדים שנולד בישראל יפתח סוכרת במהלך חייו, מדובר במחלה הגורמת לעיוורון, מחלות כליה ודיאליזה, קטיעת רגליים, מחלות לב ומחלות מוח. להערכתי הציבור בישראל מודע במידה מסוימת לגורמים למחלת הסוכרת אך טומן את הראש בחול, לא מקפיד על אורח חיים ספורטיבי ועל משקל תקין. רוב הישראלים מכירים בעצמם אנשים החולים בסוכרת או שאובחנו כבעלי רמות סוכר גבוהות וגם מבינים את ההשלכות הבריאותיות הקשות של המחלה, החל מעיוורון וכלה בקטיעת איברים. אולם למרות המודעות, רוב הציבור טועה ואינו תופס את מחלת הסוכרת כגורם מוות עיקרי בישראל ולא מבין שבניגוד למחלות חמורות אחרות, שינוי בסגנון החיים יכול למנוע את המחלה. באותו סקר הסתבר כי הציבור חי בהכחשה שכן כאשר שאלנו את המשתתפים האם לדעתם הם סובלים מהשמנה הסתבר כי כ – 70% מהישראלים חושבים שהם אינם סובלים מהשמנה ורק כ – 28% הודו שהם סובלים מעודף משקל בעוד המציאות היא הפוכה. כמעט 65% הציבור בישראל כן סובל מהשמנה. אני מאמין שעלינו לחתור לשינוי. שינוי באורח החיים של כל אחד ואחת ושינוי מדיני כחברה ישראלית. אני יודע ששינוי זה לא דבר קל ואנחנו צריכים לרכז לשם כך את נציגי המערכות הממשלית, הפרלמנטרית, התעשייתית העיסקית, הפילנתרופית והמלכ"רית כדי לרתום את כולם לשינוי. חלון ההזדמנויות שלנו לעצירת מגיפת הסוכרת הוא יצירת שינוי התנהגותי תרבותי אשר יקטין את הסיכוי לחלות בה וישפר באופן משמעותי את איכות החיים של מי שלקה בה. בעוד שמחלות אחרות אינן תלויות באורח חיים ונשענות בעיקר על התערבות רפואית, ניתן בלי עזרת רופא למנוע את המחלה שממנה מתים כ – 2,500 איש מדי שנה, כ – 208 בכל חודש, כ – 48 בכל שבוע, כ - 7 בכל יום, אדם אחד מדי כשלוש וחצי שעות. רק שיתוף פעולה בין גורמי שינוי בישראל לצד שינוי בסגנון החיים יכולים לעצור ולמנוע את המגיפה. אם הציבור ישנה את סגנון החיים שלו נוכל למנוע אותה ואם ימשיך ויטמון את ראשו בחול ולא יעשה דבר נמשיך לאבד כ – 2,500 אזרחים מדי שנה. על מנת לפעול לשינוי הזה נערוך ביום שני 22 בנובמבר 2010 בגני התערוכה בתל אביב, אירוע ייחודי תחת הכותרת "סוכרת המגפה של המאה ה-21 - ניתן לעצור את זה" בשיתוף האגודה הישראלית לסוכרת והאגודה לסוכרת. לאירוע הוזמנו שרים, חברי כנסת, קובעי מדיניות וראשי ערים מכל רחבי הארץ מתוך ראייה כי מדינת ישראל חייבת להצטרף למגמה העולמית על מנת ליצור שינוי ממשי בהתפשטות מגיפת הסוכרת הנגרמת בין היתר, על ידי שינוי אורח החיים של אזרחי מדינת ישראל, אכילה נכונה, פעילות גופנית ומניעת השמנה. בנוסף אני פונה אל אליך הקורא. כן, כן, אתה שיושב על הכורסא, לא עושה פעילות גופנית, אוכל הרבה מעבר למה שגופך זקוק כדי לחיות. קח את עצמך בידיים. בצע פעילות גופנית. מספיקה פעילות מתונה, לא צריך להוציא כסף על מכוני כושר יקרים. שנה את תפריט התזונה שלך, אפשר לעשות על האש פעם בשנה, לא צריך בכל שבוע. אפשר להעדיף ירקות על פני עוגות וממתקים. אחרי הכל יש בשביל מה לחיות.המאמר פורסם ב- EMED