אנחנו מתקדמים. בבוקרו של יום הטיול נערך מקום המפגש ב"מול זכרון". זה חדש, כי עד עתה נפגשנו תמיד "בחוצות אלונים". השינוי הזה מסמן את כברת הדרך שעשינו "בשביל ישראל" מ"דן ועד עוספיא"!

חלפו עשרה ימים מאז ההרפתקה האחרונה, ולמרות זאת זכרון האתגר עדיין חרוט היטב בגופי ובראשי. גם הפעם זכינו למזג-אוויר מושלם לצעידה. התחלנו את מסענו ב"תל יוקנעם" המתנשא לגובה 70 מטר מעל פני הים. בתל יוקנעם התקיים יישוב במשך 4000 שנה, מתקופת הברונזה ועד ימי הסולטנים הממלוכים במאה ה-13.

משם נסענו ל"דרך הדורות" בפארק הכרמל. זהו מוזיאון פתוח אליו הובאו מבנים, מוצגים ומתקנים חקלאיים מכל רחבי הארץ. אחד המוצגים המרהיבים היה בית-בד על כל חלקיו. הנוף שהקיף אותנו מכל עבר היה יפה במיוחד. הרגשתי איך העבר שטבול היה בירוק עטף אותי בחיבוק טוב.
לאחר שסיימנו את הפרק הארכיאולוגי המשכנו בנסיעה אל "עוספיא" — היעד שממנו התחלנו את פרק ההליכה. צעדנו במורד ערוץ "נחל חיק". זו הייתה הרפתקה מאתגרת עבורי. לשמחתי כל טיפולי העזר שקיבלתי בפיזיותרפיה ב"שיבא" הוכיחו את עצמם ואת יעילותם. כמובן שנעזרתי במקלות הליכה. פילסתי את דרכי בזהירות בין הסלעים עד שהגענו לירידה תלולה. שמחתי לראות שהתקינו במקום מעקה יציב מברזל שבו נאחזנו היטב בידיים, ומיקמנו היטב את מנח כפות הרגליים ובכך יכולנו לרדת בבטחה מטה. בחלק מהירידה נעזרנו בידיות ברזל שהיו נעוצות עמוק בסלעים. זו הייתה חוויה מיוחדת. ניווטנו בזהירות רבה בין המאחזים עד שהגענו לקרקע בטוחה. וכמו בסוף כל ירידה גם כאן הייתה עליה.

בקושי רב טיפסנו אל הר "שוקף". הייתה זו עלייה אכזרית למדי לרגליים ולנשימה. לקראת סיומו של המסלול בשעת בין-הערביים הגענו לפסגה בגובה 497 מטר! כולנו הרגשנו שקיבלנו פרס על המאמץ, כי בין העננים התגלתה לפתע השמש בשעת שקיעתה בנוף מרהיב במיוחד.

לכל אורך המסלול הופיעו ניצנים ראשונים של פרחי העונה. מראה שבכל פעם ריגש אותי מחדש, כאילו זו הפעם הראשונה. ראינו בתוך היער הירוק-תמיד עצים שונים בשלכת, סיתווניות, אירוסים, פיטריות לבנות, כרכום ובפעם הראשונה הכרתי את בן-חצב סתווני.

לסיכומו של יום-טיול: היה מפרך מאוד, אבל לצד הקושי מתלווה תמיד תחושה של שמחה.
מחכה למקצה הבא.

להתראות, אריאלה