הומור שחור, הוא סוג של הומור העוסק בנושאים הנחשבים בדרך כלל לטאבו או לנושא חולני, כמו מוות, מחלה או טרגדיה. בעוד שאנשים מסוימים עשויים למצוא את ההומור השחור פוגעני או חסר רגישות, זה יכול להיות גם מנגנון התמודדות רב עוצמה עבור אלה שמתקשים להשלים עם חוויות קשות או טראומטיות. הומור שחור יכול להיות דרך לתקף חוויה שדרכים רציונליות של תיאור אינן מסוגלות להקיף אותה. זו דרך להכניס משמעות גם אם זו ברמה מסויימת ניהליסטית לתחושה שהמציאות שלנו -כבר אינה מציאותית.
דרך למסגר חוויה שאינה נשמעת לצורות "נורמליות" של מיסגור.

אחת הסיבות שהומור שחור יכול להיות מנגנון התמודדות יעיל היא שהוא מאפשר לאנשים ליצור מרחק מהכאב שלהם. על ידי ההומור , הם מסוגלים ליצור תחושת נפרדות פסיכולוגית, שיכולה לעזור להפחית את עוצמת התגובה הרגשית שלהם. זה יכול להיות חשוב במיוחד כאשר מתמודדים עם מצבים מאיימים , כמו מחלה קשה או מוות של אדם אהוב.

הומור שחור יכול להיות גם דרך בה אנשים מצליחים לתבוע מידה מסוימת של שליטה במצב שאחרת הם עלולים להרגיש בו חסרי אונים . על ידי מציאת הומור באבסורד או בכאוס של החיים, הם מסוגלים למסגר מחדש את החוויות שלהם בצורה שמרגישה כניתנת לניהול או אפילו מעצימה. זה יכול להיות חשוב במיוחד עבור אלה המתמודדים עם טראומה, מכיוון שזה יכול לעזור להם להחזיר את תחושת ההשליטה בחייהם.

בנוסף, הומור שחור יכול להיות דרך לאנשים להתחבר לאחרים שחלקו חוויות דומות. על ידי שיתוף בדיחות או אנקדוטות הומוריסטיות על מצבים קשים, הם מסוגלים ליצור תחושת אחווה והבנה הדדית. יצירת מפגש מסוג יכולה להיות דרך לתקף את החוויה שלהם ולנחם , במיוחד כאשר מתמודדים עם חוויות שעלולות להרגיש מבודדות או סטיגמטיות.
כמובן, חשוב לציין שהומור שחור אינו מתאים לכל אחד, ומה שנחשב למצחיק או מקובל יכול להשתנות מאוד מאדם לאדם. כמו כן, חשוב להכיר בכך ששימוש בהומור כמנגנון התמודדות אינו תחליף לפנייה לעזרה מקצועית או תמיכה בעת הצורך. עם זאת, עבור אלה שמסוגלים למצוא נחמה והקלה באמצעות הומור שחור, זה יכול להיות כלי רב ערך לניהול רגשות וחוויות קשות.

לגרוטסקיות של המציאות והצגתה באמנות יש היסטוריה ארוכה ( "הצעה צנועה" למשל של סוויפט) אבל נראה שהתקופה המודרנית חשפה בצורה חדה יותר את הטירוף המתחייב כדי להתמודד עם זוועת המציאות לפעמים. הצחוק ההיסטרי הפך להיות לעיתים לתגובה הטבעית החושפת את חוסר ההיגיון המסתתר מתחת לנורמליות. ("אה, איזו התחלה לשבוע שלי", מתלונן הנידון למוות בדרך לגרדום בבדיחה האהובה על פרויד).

האבסורד של הטיפול בפורענות על ידי "נורמליזציה" שלה מודגם ביצירות אמנות ספרותיות רבות כמו הגלגול של קפקא, מחזותיו של בקט, תוף הפח של גינתר גראס , וספריהם של ג'וסף הלר, וונגאט ופינצ'ון.
הנה בעימות במילכוד 22 בן יוסאריאן לבן הפסיכיאטר הצבאי המטיח בו:

"אתה ילדותי, לא הצלחת להסתגל לרעיון המלחמה".

כן, המפקד."

יש לך התנגדות חולנית למות, אני לא אתפלא אם אתה מתקומם נגד העובדה שאתה במלחמה, ושכל רגע עלולים לפוצץ לך את הראש."

"אני לא סתם מתקומם, המפקד. אני משתולל מזעם."

יש לך חרדות מושרשות לגבי הישארות בחיים, ואתה לא אוהב קנאים, ביריונים, סנובים או צבועים. בתת מודע אתה שונא הרבה אנשים."

-במודע המפקד, במודע", תיקן יוסאריאן במאמץ לעזור. אני שונא אותם במודע".

"אתה מתנגד לרעיון שישדדו, ינצלו, יבזו, ישפילו או ירמו אותך. מצוקה מדכאת אותך, בורות מדכאת אותך. עינויים מדכאים אותך. שכונות עוני מדכאות אותך. אתה יודע, אני לא אתפלא אם אתה חולה דיכאון!"

"כן המפקד, יכול להיות".

-אל תנסה להכחיש את זה"

"אני לא מכחיש, המפקד", אמר יוסאריאן, מרוצה מן הזיקה הפלאית שנוצרה ביניהם לבסוף. "אני מסכים עם כל מה שאמרת".

"אז אתה מודה שאתה מטורף, נכון?"

"מטורף? יוסאריאן היה המום. "על מה אתה מדבר? למה אני מטורף? אתה זה שמטורף!"

מייג'ור סאנדרסון שוב האדים מחימה והטיח את שני אגרופיו בעוצמה על ירכיו. "לקרוא לי מטורף". צעק בזעם ניתז, זוהי תגובה סאדיסטית ונקמנית האופיינית לשגעון הרדיפה! אתה באמת מטורף"
תאור זה של הלר מביע ביקורת לא רק על חוסר ההיגיון של המלחמה אלא גם על חוסר השפיות של הפסיכולוגים המשמשים כלי היסתגלותי לזוועה.

" ההנאה הקומית מתאייכת כאן לא על ידי רחמים ואמפתיה, אלא גם אל ידי רגשות שליליים וקשים של חרדה, דחייה, חלחלה, או זעם. האפקטים המיוחדים לגרוטסקה אינם מושגים על ידי פנייה לאינטלקט של הקורא אלא על ידי התקפה על רגשותיו. היא מזעזעת, מבלבלת, מפריעה להתמצאות ומעוררת חרדה, כל זאת כדי לחדור מתחת לשיריון של אדישות קהה ושקרים מרגיעים, וכדי להבהיר לקורא שבדיחות הזוועה הן גם על חשבונו. ההזדהות עם חוסר האונים המתסכל והנלעג של הדמויות נכפית עלינו על ידי מבוכתנו כקוראים."

יעל רנן -'צחוק בחשיכה'.