ימי האהבה וימי השנאה
לא להתרגש
שלום לכולם
לקחתי חופשה כי תקופה מסויימת לא לקחתי כדורים, וחבל... [כבר כמה חדשים שאני כבר לוקח]
לפעמים לא איכפת לי מכל העולם [זה בעצם מראה שלא איכפת לי מעצמי...]
ולפעמים אני מאוד אוהב את כולם [זה מראה שכרגע אני אוהב את עצמי...]
אז מה באמת קורה כאן? חוץ מהמניה דפרסיה [עליות וירידות קיצוניים במצבי רוח] שאני מאובחן בה...
קורה כאן משהו מענין
הכל באמת ממשיך חזק מאוד, כמו למשל השמש שזורחת, הארנונה שצריכים לשלם, האוכל שצריכים לקנות, החשמל שצריכים לשלם, חובות שאני מחזיר לפי היכולת.
כל הדברים האלו ועוד, בעצם מראים לי שהחיים ממשיכים חזק ורגיל, וזה בכלל לא משנה מה אני מרגיש, שמח, עצוב, הכל ממשיך כרגיל
וזה מראה לי שהרגשות שלי עם כל הכבוד להם, גם אם חזקות, כמעט לא קובעות כלום, הם אומנם עוזרות לי לפעמים, או מפריעות לי
אבל המציאות נשארת כמו שהיא, למשל, אם אני שמח זה לא אומר שיש לי כסף, ואם אני עצוב זה לא אומר שאין לי כסף
ולכן אני צריך לתת גבולות לרגשות שלי, עד היכן הם ינהלו אותי, גם אם לא תמיד אני מצליח, אבל הפורפוציה חייבת להנתן
להתאמץ שמה שצריך לעשות אעשה גם בלי חשק, ומה שלא צריך להעשות לא אעשה גם אם יש דחף
ושיהיה לכולנו בהצלחה
תגובות
