הטקסטיל מסתיר חלק מהבושה
16/12/23 22:22
302 צפיות
משהו לא בסדר.
משהו בי שבור.
בכל צעד אני שומע את החתיכות השבורות מטיילות בגופי.
שמעתי את הסיפור הזה, ראיתי את הסרט. אני יודע איך זה נגמר.
קירות הפחד ואזיקי הבושה שומרים את הכישלון האנושי הזה מלהתפרק.
אני מכרסם כל יום מחדש ביצר השימור העצמי. זה מפחיד אותי לדעת הוא יכול להפסיד.
אך הפנטזיות של ההרס עצמי עדיין מתנגנות ומנסות להחליף את המעט שנשאר ממני.
תגובות
camanche
צריך ממך יותר ממה שאתה יכול לתת
עוד פוסטים בבלוג: Trail of Tears
מילים אלחוטיות
בצל חיי אני עומד וצופה בשחיקה איטית של כל מה שאי פעם הגדיר אותי.פעימות ליבי דועכות, נבלעות לרעשי תופי המלחמה של מחר.נפשי...
קראו עוד
אישמעל
העולם קורא לך אישמעל, למה אתה לא עונההעולם מזמין אותך אישמעל, למה אתה לא מנסהיש שם פרחים אישמעל, למה אתה עסוק באבניםהחיי...
קראו עוד
לחלץ קיום מדומה
Let me tell you why you're hereYou're here because you know something. What you know you can't explain, but you feel it....
קראו עוד
הקצוות המרופטים של המוסר
הם אומרים שהחיים הם סדרה של בחירות. ניווט מתמיד במבוך של נכון ולא נכון, טוב ורע. התחלתי לרצות להיות אחד מהחבר'ה הטובים, ...
קראו עוד