פרשת במדבר - המדבר הפנימי
לָמָּה הַתּוֹרָה נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר?
בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּקֹשִׁי – חַיּוֹת בַּר.
וְאֵיךְ זֶה קָשׁוּר – לַדִּבּוּר הָאֱלוֹקִי?
שֶׁכְּדֵי לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ – צָרִיךְ לֵב נָקִי.
.
כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר – צָרִיךְ כְּלִי.
אִי אֶפְשָׁר לְמַלֵּא דְּלִי,
שֶׁמָּלֵא כְּבָר – בְּחֹמֶר נוֹזְלִי.
.
הַמִּדְבָּר הוּא מָקוֹם שֶׁל שְׁמָמָה,
שֶׁקֶט, רֵיק, דְּמָמָה.
כֹּל מָה שֶׁרוֹאִים – זֶה שָׁמַיִם וַאֲדָמָה,
וְדַוְקָא שָׁם – אֶפְשָׁר לְהִתְחַבֵּר יוֹתֵר לַנְּשָׁמָה.
.
כְּדֵי לַחְווֹת – דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בָּעַיִן,
צָרִיךְ לְהִתְנַתֵּק מֵהַ'יֶּשׁ' – וּלְהִתְחַבֵּר לַ'אַיִן'.
אַךְ בָּעִדָּן הַמּוֹדֶרְנִי – יֵשׁ רַעַשׁ בְּלִי סוֹף,
אוּלַי לָכֵן – אָנוּ לֹא שׁוֹמְעִים אֶת הָאֵינְסוֹף?
.
אַךְ אֲנַחְנוּ דּוֹר שֶׁל מָסָכִים וּבִדּוּר,
כְּשֶׁעַמִּים שְׁלֵמִים מְכוּרִים – לְמִשְׂחֲקֵי כַּדּוּר.
כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ הַרְבֵּה – אַךְ בּוּר,
אֵיךְ הוּא יַצְלִיחַ לִשְׁמֹעַ אֶת הַ'דִּבּוּר'?
אִם הוּא מְנֻתָּק מֵהַ'לֶּב הַשָּׁבוּר',
אֵיךְ לָאֱלוֹקוּת – הוּא יַשִּׂיג חִבּוּר?
.
כְּשֶׁיֵּשׁ כֹּל כָּךְ הַרְבֵּה – גּוֹרְמֵי הַסָּחָה,
הָאָדָם לֹא מְחֻבָּר לְעַצְמוֹ, לַחֲבֵרָיו – לַמִּשְׁפָּחָה.
הוּא חַי – בֵּין מִרְדָּף לִבְרִיחָה,
בֵּין כִּשָּׁלוֹן צוֹרֵב – לְגַאֲוַת הַהַצְלָחָה.
.
וְאוּלַי לָכֵן חָשׁוּב לְהִתְבּוֹדֵד?
לְהִתְחַבֵּר לַבּוֹרֵא – לְהָבִין שֶׁאַתָּה לֹא בּוֹדֵד.
שֶׁהַצְלָחָה לֹא נִמְדֶּדֶת – לְפִי מָה שֶׁהָעוֹלָם מוֹדֵד,
וְדַוְקָא זֶה – עוֹזֵר לָאָדָם לְהִתְעוֹדֵד,
וּפִתְאוֹם יֵשׁ לוֹ כּוֹחַ - לְהִתְמוֹדֵד.
.
וְאוּלַי הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי בַּפָּרָשָׁה,
שֶׁבַּ'מִדְבָּר הַפְּנִימִי' – יֵשׁ פּוֹטֶנְצְיָאל קְדֻשָּׁה?
וְאוֹמְנָם תְּחִלַּת הַדֶּרֶךְ – קָשָׁה,
וְלוֹקֵחַ זְמַן – עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְהַרְגָּשָׁה.
אַךְ מִי שֶׁמּוּכָן לָלֶכֶת – בְּ"אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה",
הוּא זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לִנְבוּאָה,
לְתַכְלִית הַבְּרִיאָה,
לְאֵינְסוֹף – הֲנָאָה.
וְאוּלַי הוּא יוֹבִיל אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ – לַגְּאֻלָּה?
תגובות
אינטרוספקטפובי
פירוש השיר: פרשת במדבר – המדבר הפנימי.
.
השיר מתחיל בשאלה, למה התורה ניתנה במדבר? במקום שומם.
ואיך זה קשור לכך שכדי לשמוע את הדיבור האלוקי (עשרת הדיברות) צריך שהלב יהיה טהור ונקי?
.
אלא שכדי לקבל אור, שפע מסוים, צריך להכין עבורו כלי מתאים.
אך אם הכלי של האדם מלא בחומריות, הוא לא יכול לקבל את האלוקות.
בדיוק כמו שאם יש לי נוזל יקר מאוד, לדוגמה בושם מיוחד.
אני רוצה לתת אותו למישהו והוא מגיש לי דלי שמלא במים עד למעלה, לא אוכל לתת לו את הנוזל שלי לפני שישפוך את המים מהכלי שלו.
הרי הכלי שלו מלא ואם אשפוך לתוכו את הנוזל היקר – הוא פשוט יישפך החוצה.
.
מה שמייחד את המדבר, זה השממה שבו.
אין בו עצים, אין בו כמעט בעלי חיים, כל מה שרואים זה שמיים ואדמה ומרחבים שנראים אינסופיים.
דווקא שם, בנקודה שבו האדם מנותק מהחומריות ברמה מסויימת, יש יכולת יותר להתחבר לאלוקות ולהגיע להשגות רוחניות.
.
בעידן המודרני יש לנו אינספור הסחות דעת, ולכן קשה לנו יותר להיות מחוברים לעצמנו, להשיג חיבור אמיתי למשפחה ולחברים או כמובן – לאלוקים.
כל הזמן יש הודעות ושיחות והתראות ממגוון אפליקציות וחדשות ופיצ'רים חדשים שכדאי לנסות וכו'.
ואנחנו משקיעים יותר זמן במכשירים, ופחות בקשרים.
גם הקשרים הדיגיטליים שלנו הופכים להיות שטחיים, במקום שיחות נפש, לייק ותגובה.
אנחנו כל הזמן במרוץ להספיק עוד ועוד, לפעמים בשטויות.
למהר להגיע לבית כדי לראות חדשות, סידרה, משחק וכו'.
היכולת להשיג מידע בדור הזה היא קלה מאי פעם, אך זה גורם לנו פעמים רבות להישאר בורים ולא ללמוד.
הרי אם אצטרך את המידע אדע איפה לחפש, אז בשביל מה ללמוד?
ביהדות הלימוד הוא לא רק בשביל לדעת ידע יבש, אלא דרך חיבור לאלוקות, הרי הוא נתן את התורה ולכן למידה שלה מקרבת את דעתנו ותפיסתנו לגילויו של אלוקים בעולם.
ולכן ללימוד יש ערך מוסף מעבר לידע.
.
בנוסף, קרוב השם לכל נשברי הלב.
זאת אומרת, דווקא כשאדם כואב, שבור לב, הגאווה שלו נשברת, הוא מגיע לנקודת ענווה ודווקא שם יש לו יכולת הכי גדולה להתחבר לאלוקות.
משה היה הנביא הגדול ביותר שהיה אי פעם בגלל שהוא היה האדם הכי עניו.
לכן בנקודת השבירה, יש פוטנציאל חיבור לאלוקות בצורה מדהימה.
הבעיה היא שאנו לא מנתבים את השבירה בצורה נכונה פעמים רבות.
במקום להתחבר לאלוקים דרך נקודת השבר - אנו מתנתקים מהשבר להסחות דעת.
וכשאדם לא מחובר לעצמו – קשה לו להיות מחובר לאלוקים.
.
ולכן חשוב שיהיו זמנים לאדם שבהם הוא מתבודד, מתנתק ממרוץ החיים, מהסחות דעת אלקטרוניות ואחרות, ופשוט מתחבר לעצמו ולאלוקים.
בניגוד למה שחושבים, לא צריך בשביל זה ללכת ליער, אפשר פשוט להקדיש זמן בחדר לבד ולהתחבר לעצמך ודרך החיבור לעצמך לנסות להתחבר לאלוקים.
סוג של מדיטציה דתית.
.
דווקא כשאדם מתחיל להתבודד ולשוחח עם השם, הוא מבין שהוא אף פעם לא לבד, שהשם תמיד איתו.
זה נותן לו כוח.
אלוקים הוא פסיכולוג שלא מוגבל בזמן, שעה או מיקום.
הוא יקשיב לכל הצרות שלך ואפילו יעזור עם הפתרונות. (כדאי לבקש)
זה יכול לתת לאדם טעינה של אנרגיה בזמנים הקשים ביותר.
מומלץ לנסות.
.
השיר מסתיים בתהיה שאולי ב'מדבר הפנימי' יש פוטנציאל קדושה?
אומנם בהתחלה זה קשה, צריך להתרגל לדבר עם הקב"ה ולמי שלא הורגל בכך זה מרגיש כמו לדבר לקיר.
אך ככל שהאדם מתרגל את זה יותר ויותר, מחזק את האמונה שלו, עובד על המידות שלו ומתקדם בתהליך הרוחני שלו - הוא ירגיש יותר.
ומי שהיה מוכן ללכת אחרי השם בארץ לא זרועה, בסוף יגיע ליעד, לנבואה.
לתכלית הבריאה, לאינסוף הנאה באיכות וכמות.
ולא רק לעצמו הוא עוזר, אלא לעולם כולו להיגאל מרמת התודעה של היסורים ורצון לקבל – כי כולנו משפיעים אחד על השני.
ולכן הוא יוכל להוביל ברמה מסויימת, את העולם כולו לגאולה.
.
שנזכה לגאולה שלמה בקרוב!
שבת שלום עם ישראל!
אינטרוספקטפובי
השיר ביוטיוב: המדבר הפנימי.