פַּעַם הָיִיתָ – אֶל הַשָּׁמַיִם מִשְׁתַּגֵּר,

וְעַכְשָׁו הֵם הִתְקַדְּמוּ – וְאַתָּה זֶה שֶׁמְּפַגֵּר.

הַתִּסְכּוּל הַזֶּה – שֶׁאַתָּה אוֹגֵר,

גּוֹרֵם לַלֵּב שֶׁלְּךָ – לְהִסְתַּגֵּר.

.

הָיִיתָ זֶה – שֶׁפּוֹרֵץ אֶת הַגָּדֵר,

וְעִם הַהַשְׁלָכוֹת – יוֹדֵעַ לְהִסְתַּדֵּר.

הַיּוֹם אֵין סֵדֶר,

וְאֵין לְךָ כּוֹחַ לְסַדֵּר.

הַמַּצָּב רוּחַ – קוֹדֵר,

וְקָשֶׁה לְךָ לְשַׂחֵק – כְּאִלּוּ כְּלוּם לֹא חוֹדֵר,

וּמַצָּב כָּרָגִיל – לְשַׁדֵּר.

.

פַּעַם הָיִיתָ גּוֹעֵשׁ,

מָלֵא בְּאֵשׁ,

הַיּוֹם – אַתָּה מְנַסֶּה רַק לֹא לְהִתְיָאֵשׁ.

.

מֵהָאוֹר נִשְׁאָר רַק צֵל,

שֶׁל מִישֶׁהוּ – שֶׁעֲדַיִן רוֹצֶה לְהִנָּצֵל.

"הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל",

אַךְ מָה זֶה אוֹמֵר? וּמִי צָרִיךְ לְהִפָּסֵל?

כְּשֶׁאָדָם אֶת הַ'הֶרֶס הָעַצְמִי' שֶׁלּוֹ רוֹצֶה לְחַסֵּל.

.

אַךְ אוּלַי – זֶה כִּי יֵשׁ בְּךָ רָצוֹן לְהִלָּחֵם?

וְאוּלַי זֶה מָה שֶׁקּוֹבֵעַ – שֶׁאַתָּה עֲדַיִן לוֹחֵם?

הֲכִי קָשֶׁה – הַמַּאֲבָק מוּל עַצְמֶךָ,

כְּשֶׁאַתָּה לְבַד – וְאֵין אַף אָדָם אִתְּךָ.

.

אָז אוּלַי זֶה טוֹב – שֶׁלֹּא הִשְׁלַמְתָּ עִם הַמַּצָּב?

גַּם אִם אַתָּה מִתְקַדֵּם – בִּצְעָדִים שֶׁל צָב.

גַּם אִם לַאֲחֵרִים אַתָּה נִרְאֶה נִצָּב,

אַתָּה חַיָּל שֶׁנִּלְחַם – בְּלִי שֶׁהוּא קִבֵּל צַו.

.

וְאוּלַי תַּצְלִיחַ לְהִבָּנוֹת מֵהַשְּׁבָרִים,

וְלֹא תְּחַכֶּה לָרֶגַע – שֶׁבּוֹ הַחַיִּים נִגְמָרִים.

חֲבֵרִים כְּבָר לֹא יַרְגִּישׁוּ כְּמוֹ זָרִים,

וְלֹא תִּבְרַח – אֶל הַסְּפָרִים.

.

וְאוּלַי גַּם אָז תִּכְתֹּב שִׁירִים,

פָּחוֹת מָרִים - יוֹתֵר מְאֻשָּׁרִים.

עַל כַּמָּה הַחַיִּים נֶהְדָּרִים,

וְכַמָּה כֵּיף – לְהִתְמוֹדֵד עִם אֶתְגָּרִים.

.

כִּי גַּם כְּשֶׁנִּרְאֶה שֶׁהַנֵּר כָּבָה,

מֵאִיר לוֹ עֲדַיִן – נִיצוֹץ שֶׁל תִּקְוָה.

וְיוֹם אֶחָד – הוּא יַגִּיעַ אֶל הַשַּׁלְוָה,

וְיָבִין – אֵיךְ הַכֹּל הָיָה לְטוֹבָה.