מָה כְּבָר אָמַרְתִּי?

בְּסַךְ הַכֹּל שִׁתַּפְתִּי.

מָה שֶׁסִּפְּרוּ לִי – סִפַּרְתִּי.

לָמָּה אַתָּה כָּזֶה דְּרָמָטִי?

כָּךְ בְּפָּאתוֹס טָעַנְתִּי.

עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד גִּלִּיתִי,

שֶׁרָצַחְתִּי.

.

לָקַח לִי הַרְבֵּה זְמַן לְעַבֵּד,

אֶת זֶה שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק – בְּזֶה שֶׁהוּא הִתְאַבֵּד.

זֶה מַשָּׂא מִדַּי כָּבֵד,

שֶׁעָלוּל חַיִּים שְׁלֵמִים – לְשַׁעְבֵּד.

.

וְנָכוֹן שֶׁלֹּא הָיִיתִי הַיָּחִיד,

אֲבָל זֶה לֹא הוֹפֵךְ אֶת זֶה לְפָחוֹת מַחְרִיד.

זֶה מַכְבִּיד, מַלְחִיץ וּמַפְחִיד,

וְגוֹרֵם לְאָדָם לַחְשֹׁב – לִפְנֵי שֶׁהוּא מַקְלִיד,

כִּי צָרִיךְ בַּנִּסּוּחַ לְהַקְפִּיד,

כֹּל מִלָּה – יְכוֹלָה לְשַׁנּוֹת אֶת הֶעָתִיד.

.

זֶה הִתְחִיל בִּצְחוֹק,

אַךְ אֶת הַסּוֹף – כְּבָר אִי אֶפְשָׁר לִמְחֹק.

הַיּוֹם אֲנִי לָמַדְתִּי – לִשְׁתֹּק,

וּמָתַי אֶת כְּאֵבָם שֶׁל אֲחֵרִים – לִזְעֹק.

.

וְאוּלַי מִישֶׁהוּ בִּזְכוּת זֶה יִנָּצֵל,

וְיִבְחַר בָּאוֹר – וְלֹא בַּצֵּל.

עַל הַמְּצִיאוּת בְּאֹפֶן נָכוֹן – הוּא יִסְתַּכֵּל,

יַעֲזֹר – בִּמְקוֹם לְהִתְנַכֵּל,

וִיתַקֵּן – בִּמְקוֹם לְקַלְקֵל.

.

כֻּלָּנוּ מוּדָעִים לַסַּכָּנָה מֵאֶקְדַּח,

וְלָכֵן הוּא מְפֻקָּח,

וְלֹא נִתָּן – לְכֹּל אֶזְרָח.

כִּי הוּא עָלוּל לִגְרֹם לְכָךְ – שֶׁמִּישֶׁהוּ יִרְצַח.

.

אַךְ כַּמָּה אָנוּ מוּדָעִים – לְסַכָּנַת הַמִּלָּה הַכְּתוּבָה?

בִּמְיֻחָד שֶׁהִיא מְנֻסַּחַת בְּצוּרָה 'טוֹבָה',

נוֹגַעַת בִּנְקֻדּוֹת רְגִישׁוֹת – וּמַכְאִיבָה.

בְּרֶגַע שֶׁל אֵיבָה,

בְּלִי הַרְבֵּה חֲשִׁיבָה,

עוֹלָמוֹת שְׁלֵמִים – הִיא מַחֲרִיבָה.

.

אֲנִי יוֹדֵעַ – כַּמָּה נָמוּךְ אֶפְשָׁר לָרֶדֶת,

בְּנִסּוּחַ תְּגוּבָה – שֶׁהִיא הַהֵפֶךְ מִמְּכַבֶּדֶת.

הַיּוֹם אֲנִי מוּדָע לְכּוֹחָהּ – שֶׁל מִלָּה בּוֹדֶדֶת,

וְשֶׁחַיִּים וּמָוֶת – בַּיָּד עַל הַמִּקְלֶדֶת.