* שבור במקרה של רגעי קושי: חלטתי להשתדל לדבוק בעקרונות הבאים:

1. החלטות שנעשות עם תחושת דחיפות בהולה, בדכ שקשורות ליחסים עם אנשים, ניתן לדחות למחר

2. החלטות דחק שעולות לאחר חוסר בשינה, ניתן לדחות למחר.

3. את לא מכשפה, את בהיפו מאניה

4. החלטות דחק בשעות לילה מאוחרת כשלא נרדמים, ניתן לדחות למחר.

5. אחרון שניסחתי היום אנא אל תעתיקו: זום אין זום אאוט. בעת השקיעה תתבוננו בשמש לחמש עד עשר שניות. ממש בתוך כדור השמש. תסירו מבט ותנו לעצמכם לחוש את הסינוור. עכשיו תנוחו. ועכשיו תניעו את הראש מצד לצד מול נוף השקיעה, התבוננו על כל התמונה שנשקפת מעיניכם, מצד לצד, ממש השקיעו בליצור לכם פנורמה. פה לא תסתנוורו מן השמש. זום אין וזום אאוט. כשאנחנו נתקעים על רעיון אחד מסתנוורם ממנו ולא מסוגלים לראות את התמונה הגדולה, את מרבד המציאות. כשמתבוננים על כל הפנורמה ניתן לראות את המחשבה שמציקה/הכאב, אבל היא לא מרכיסה את כל התמונה היא רק חלק. כשכדור השמש שוקע מבעד לאופק, הקרניים של השמש כסר לא מעוורות, ניתן להתבונן בנקודה מבלי להסתנוור ממנה. זה מרחק הזמן מהאירוע/כאב/מחשבה דוחקת. 

- יש להקפיד להשהות תגובה, ולחפש את התמונה הרחבה.

הריפוי מגיע בסוף.

! לכלבה שלי יש נפיחות מוזרה בגס ולכן זה הגיע הפוסט הזה (לשם שינוי לא משהו שקשור בי, מעציב ועדיין שונה, משהו שהוא ממשי ולא רגשי בלבד)