מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חרדה, דיכאון - ומה שביניהם.

10/08/25 21:56
54 צפיות

בָּרוּר לִי – שֶׁהֵם אוֹהֲבִים אוֹתוֹ,

וְרוֹצִים בְּטוֹבָתוֹ.

וְהַסִּבָּה – שֶׁהֵם מְנַסִּים לְשַׁנּוֹתוֹ,

הִיא כְּדֵי לִבְנוֹתוֹ.

אַךְ הֵם עִוְרִים לִפְגִיעָתוֹ,

וּלְכָךְ שֶׁהֵם רוֹצְחִים – חֲלָקִים מֵאִישִׁיּוּתוֹ.

.

הוּא יֶלֶד קָטָן,

אֲבָל מְכַנִּים אוֹתוֹ – שַׁרְלְטָן.

הוּא חָוָה חֲוָיוֹת – בְּכֹל עֹצְמָתָן,

וְהֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהוּא מְשַׁקֵּר – בְּאֹפֶן הַצָּגָתָן.

.

הוּא יֶלֶד רָגִישׁ וְעָדִין,

שֶׁצָּרִיךְ הַרְבֵּה חֶסֶד – אַךְ יֵשׁ בָּהֶם הַרְבֵּה דִּין.

הוּא לֹא בָּחַר אֶת אִילַן הַיּוּחֲסִין,

וְהוּא לֹא יָרַשׁ אֶת הַמּוּטַצְיָה – שֶׁל לֵב חָסִין.

.

הֵם אוֹמְרִים לוֹ – תִּהְיֶה גֶּבֶר, תִּתְגַּבֵּר,

אֲבָל הוּא רוֹצֶה שֶׁיַּעַזְרוּ לוֹ - לְעַבֵּד אֶת הַמַּשְׁבֵּר.

הוּא יֶלֶד – שֶׁלֹּא מַצְלִיחַ לְדַבֵּר,

הוּא נִכְשַׁל – כְּשֶׁהוּא נִסָּה לְהִתְחַבֵּר,

וְהַזַּעַם וְהַתִּסְכּוּל רַק הָלַךְ וְהִצְטַבֵּר,

אָז הַיָּדַיִם הִתְחִילוּ לְדַבֵּר,

וְהֶעֱנִישׁוּ אוֹתוֹ – כִּי הוּא מַרְבִּיץ בְּלִי הֶסְבֵּר.

.

הוּא לֹא סִפֵּר עַל חֵרֶם וּדְמָעוֹת,

עַל אֲמִירוֹת מְרֻשָּׁעוֹת.

עַל 'מַחְמָאוֹת לֹא מַחְמִיאוֹת',

עַל פְּגִיעוֹת קְבוּעוֹת,

וְעַל עֵינַיִם שֶׁבְּכֹל יוֹם דּוֹמְעוֹת.

אֲבָל מָה שֶׁהֵם רָאוּ – זֶה אַגְרֶסְיוֹת פְּרוּעוֹת,

שֶׁל יֶלֶד שֶׁלֹּא מַקְשִׁיב לַהוֹרָאוֹת.

.

אָז הוּא קִבֵּל תָּוִית – שֶׁל יֶלֶד 'אַלִּים',

וְעַכְשָׁו אֲפִלּוּ לֹא שׁוֹאֲלִים.

 בָּרוּר שֶׁהַבְּעָיָה הִיא – שֶׁהוּא לֹא מַקְשִׁיב לַכְּלָלִים,

אָז נִתֵּן לוֹ עוֹנַשִׁים – כְּדֵי שֶׁיְּצַיֵּת לַנְּהָלִים.

וְהֵם הוֹרְסִים וְנִכְשָׁלִים,

וְהוּא מְאַבֵּד אֵמוּן – גַּם בַּאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וּמַשְׂכִּילִים.

.

אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בַּיֶּלֶד – וּמֵבִין,

אַךְ הֵם חוֹשְׁבִים – שֶׁאֲנִי זֶה שֶׁלֹּא הֵבִין.

הֵם לֹא מְבִינִים,

וְלֹא מַאֲמִינִים.

בִּרְגִישׁוּתוֹ – הֵם לֹא מַבְחִינִים,

וּלְשַׁנּוֹת אֶת הִתְנַהֲגוּתָם – הֵם לֹא מוּכָנִים.

וַאֲנִי קְצָת חוֹשֵׁשׁ מֵהַסִּימָנִים,

מִלּוֹתֵיהֶם מַכְאִיבוֹת לוֹ – לֹא פָּחוֹת מִסַּכִּינִים.

וַאֲנִי פּוֹחֵד שֶׁבְּעוֹד כַּמָּה שָׁנִים,

כְּשֶׁהַיֶּלֶד יַמְשִׁיךְ בְּמַסַּע הַחַיִּים,

הוּא יִצְטָרֵךְ לִסְחֹב אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת – כְּמוֹ אֲבָנִים.

.

וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁהֵם יִלְמְדוּ לְהַעֲצִים – וְלֹא לִשְׁבֹּר,

וְלַמְרוֹת שֶׁהֵם לֹא רוֹצִים – אוֹתוֹ לִקְבֹּר,

הֵם חוֹפְרִים לוֹ אֶת הַבּוֹר.

 

וַאֲנִי מִתְפַּלֵּל – שֶׁהוּא יֵצֵא מִשָּׁם כְּמוֹ גִּבּוֹר...

תגובות

אינטרוספקטפובי
אינטרוספקטפובי
אני כותב כאן כבר מספר שנים, חלקכם מתחברים לטקסטים שלי. היום הבינה המלאכותית מספיק טובה בשביל ליצור מטקסט שיר, אז פתחת...