לעיתים קרובות בעבודתי עם הפרעות אכילה אני נוכחת לקשיים משמעותיים בויסות רגשי ופגיעה ביכולת לקשר בין תחושות למשמעות הניתנת להן - מנטליזציה. בין אם הטיפול ממוקד מנטליזציה ובין אם הוא טיפול דינמי אחר, המרכיב הזה תמיד קיים בכל טיפול. מה היא מנטליזציה? מנטליזציה מוגדרת כצורה של קוגניציה חברתית אשר מאפשרת לנו לדמיין את הפעילות המנטלית האנושית- של עצמנו ושל אחרים- במונחים של רצונות, רגשות, צרכים, מטרות וכן הלאה. בהתאם להגדרה זו, המנטליזציה היא שעומדת בבסיס יכולתנו להבין את המניעים להתנהגותנו ולהתנהגותם של אחרים: היא שמאפשרת לנו למשל לשאול את עצמנו מדוע אנו מגיבים בתוקפנות בכל פעם שמבקרים אותנו; לומר "אני עייפה ועצבנית ולכן צעקתי עליו"; או "זה שהוא איחר לא אומר שלא אכפת לו ממני", היא שמאפשרת לנו לחוות אמפתיה לאדם אחר והיא שמאפשרת לנו להתמצא במצבים חברתיים גם מבלי שנקבל הסברים ברורים למתרחש.  עיסוק במנטליזציה מתייחס ליכולת להכיר ולהבין מצבים מנטליים אצלי ואצל האחר, ולראות שמצבים אלה נפרדים מהתנהגויות. יכולתם של אנשים אשר סובלים מקושי במנטליזציה (אופייני בעיקר לסובלים מהפרעות אישיות) להבין מה הם עצמם חושבים ומה הם מרגישים לגבי אמוציות וחוויות לקויה. באילו תנאים מתפתחת יכולת זו? וויניקוט (1971) טען שהדמות המטפלת משקפת לתינוק את החוויה שהוא חווה. פעוטות לומדים להבדיל בין רגשות שונים באמצעות התבוננות בפניה של אמם או בתגובתה המילולית, המשכפלת את הרגש שלהם עצמם. הדמות המטפלת ממלאת תפקיד חשוב בוויסות מצבים רגשיים אצל הפעוט. הרגעה מסופקת על ידי מגע פיזי ישיר, יצירת מעין מיכל פיזי המחזיק את התינוק ומאפשר לו לחוש בגבולות הפיזיים שבינו לבין הסביבה החיצונית. בהמשך, הרגעה מסופקת באמצעות תקשורת רגשית שמקדמת את ההתפתחות של ייצוג הרגשות אצל הפעוט. הדמות המטפלת מסמלת לפעוט ש''מה'' שהפעוט רואה הינו השתקפות של רגשותיו ולא של רגשות הדמות המטפלת. שיקוף זה מאפשר לו לחוש בגבולות של ''מה אני מרגיש'' השונה מ''מה האחר מרגיש''. ייצוג רגשות נובע משיקוף מוקדם, שמתרחש בקשר בין הדמות המטפלת לפעוט, ומטרתו שיכוך ודיכוי העוררות של הפעוט. מהם המכשולים ההתפתחותיים המעכבים התפתחות מנטליזציה תקינה? אנו יודעים, שעל מנת להפוך ולהיות בעלי יכולת ל"עיבוד מנטאלי" יש צורך בקשר בין אישי. היכולת ל"עיסוק בעיבוד מנטאלי" מתפתחת בתנאים של התקשרות בטוחה בין התינוק לבין ההורה (secure attachment). התקשרות בטוחה לא רק תורמת לחקירה וללמידה של העולם החיצוני, אלא גם תורמת לחקירה וללמידה של העולם הפנימי – של ה-mind שלי ושל האחר. ישנם אופני תגובה של הדמות המטפלת אשר גורמים לכך שהחוויה הפנימית שחווה הילד לא פוגשת בהבנה חיצונית ולכן היא נותרת לא מתויגת ומבלבלת. הרגש שחווה הילד אינו מוכל וגורם לקשיי ויסות רגשי נוספים. כאשר הילד עומד בפני דמות מטפלת מבוהלת או מבהילה, הוא קולט אל תוכו, כחלק ממנו, את הרגשות של הדמות המטפלת - כעס, שנאה או פחד, את הדימוי שלה אותו כמבהיל או כבלתי ניתן לשליטה. על מנת שהילד יגיע לחוויית ייצוג עצמי נסבלת וקוהרנטית עליו להחצין זאת, פשוט, כיוון שרגש זה נחווה כזר. אחרי שחלק זר זה אוחסן בחוויה של ייצוג ה"עצמי", הוא נחווה כחלק זר ומכאיב, עוין ורודף. כמו מזון מקולקל, זהו חלק שלא ניתן לעיכול בתוך ה"עצמי" האמיתי. לכן, כמו מזון מקולקל, עליו להיות מורחק החוצה, מוחצן (מזכיר מנגנון הקאה). מהי התועלת בעיסוק במנטליזציה? על מנת ליצור יחסים בין-אישיים מספקים עם אחרים נדרשת יכולת למנטליזציה. עיסוק במנטליזציה הוא ליבת האינטימיות כאשר כל אדם שומר את ה-mind של האחר ב-mind שלו . היכולת לעסוק במנטליזציה מאפשרת לך גם להשפיע באופן יעיל על אחרים, להתחשב בנקודת מבטם ולכבד את עצמיותם. כאשר את מתקשה לעסוק במנטליזציה את נוטה לכפות את נקודת המבט שלך על אחרים, מנסה להשפיע עליהם בכוח להיענות למשאלותיך, צרכיך ואמונותיך. קונפליקט, יריבות וטינה יהיו בלתי נמנעים. היכולת לעסוק במנטליזציה מאפשרת לך להשפיע על אחרים וגם לפתוח את עצמך, להיות מושפעת על ידי אחרים. אינך מסוגלת ללמוד מאחרים, לראות דברים מנקודת מבטם, אם אינך יכול לשמור את ה-mind שלהם ב-mind שלך. יחסים בין- אישיים בריאים מותנים בכך. מודל הטיפול מבוסס מנטליזציה יוצא מהנחה שהפגיעה ביכולת למנטליזציה היא שעומדת בבסיס קשייו הרגשיים והבין אישיים של המטופל. בהתאם, המודל הטיפולי אינו מתבסס על יצירת תובנה או קישור בין אירועי עבר למצב בהווה, אלא בקשיים במנטליזציה. הטיפול מכוון לזיהוי מצבים בהם המטופל משלם מחירים כבדים על היעדר היכולת למנטליזציה כמריבות עם בני זוג ובני משפחה, קשיים במקום העבודה וקושי להתמיד בטיפול פסיכולוגי.www.mentalization.co.il/