מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

החיים עם מעקפים...

כמוניבלוגיםהחיים עם מעקפים...איך הכל התחיל...

הייתי בריא לחלוטין. ממש איש בריא. אבל משהו הציק לי בצד של הבטן - אפילו לא כאב, סתם משהו שהציק. הלכתי לבדיקות לפי הספר, אצל רופא המשפחה שלי, והוא אמר לי: "זה יעבור לך עם הגיל, לא משהו רציני, תלמד לחיות עם זה...".

מאת ברנע
19/05/11 15:53
3115 צפיות
איך הכל התחיל...

הייתי בריא לחלוטין. ממש איש בריא. אבל משהו הציק לי בצד של הבטן - אפילו לא כאב, סתם משהו שהציק. הלכתי לבדיקות לפי הספר, אצל רופא המשפחה שלי, והוא אמר לי: "זה יעבור לך עם הגיל, לא משהו רציני, תלמד לחיות עם זה...".

באחד הערבים אמרתי לאישתי שזה נורא מציק לי וזה ממש מעצבן. אישתי, כמו כל פולניה, היא רופאה מדופלמת, ואמרה לי: "לך תעשה ארגומטריה". החלטתי שזה שווה יום חופש מהעבודה ועשיתי ארגומטריה (בדיקה במאמץ). פשוט עומדים על הליכון כמו במכון כושר. זה לא מפחיד וקופות החולים נותנות את זה חינם. אחרי הבדיקה אמרו לי: "יש לך משהו גבולי, ותעשה עם זה מה שאתה מבין, אולי כדאי שתמשיך להיבדק".
קבעתי תור למיפוי לב, ולאחר כמה ימים, עשיתי מיפוי לב, ואחריו אמרו לי שאני צריך לעבור צינתור.

ניבהלתי. עולמי חשך עליי. היה לי מושג מה זה צינתור, כי אבא שלי עשה צינתור כשהיה בן ארבעים ואחריו עשה ניתוח מעקפים. אבל באותו הרגע זה נישמע לי מאוד מפחיד, כאילו שאני הולך למות. הלכתי לים להרגע עם בקבוק בירה, ובערב ניפגשתי עם רופא שהסביר לי את המצב. גם אחרי ההסבר לא הייתי שקט וביום שישי בלילה הלכתי לרופא נוסף, פרטי, שאמר לי לעשות אקו לב ובדיקות דם מקיפות, ובלי לחץ. יש בעיה אמנם, אבל אנחנו נטפל בזה ויהיה בסדר, והכל בשנטי... נבדקתי, ושוב אמרו לי שאני חייב לעבור צינתור, אבל אין לי שום דבר רציני. בכל אותו זמן נימשכו הכאבים בבטן, אבל הרגשתי שאני בריא לחלוטין. יש לי תאומים קטנים, ולא היה לי שום קושי להרים אותם על הידיים, הלכתי לשוק מדי שבוע. החיים בסטנדרט...

ביום הצינתור אמרתי לחברים שאני יוצא ליום חופש. בצינתור עצמו, אחרי פחות משתי דקות, ראיתי שהמצנתר - דר' מולה רט - היה יותר לבן ממני. הוא אמר לי: "מר ברנע, אני לא מבין איך הגעת לכאן בהליכה. יש לך ארבעה עורקים סתומים ב-99% ואחד ב 95% ואתה הולך ממש בנס". מיד הודיעו לי שאני עומד לעבור למחרת ניתוח מעקפים. אפילו לא היה לי זמן לחשוב על צוואה, על פרידה מהיקרים לי...
בדרך החוצה מהצינתור, צחקתי בליבי, ואמרתי לאשתי שהמתינה בחוץ, "אמרתי לכם שמשהו לא בסדר איתי ואתם ולא האמנתם לי, לא את , לא רופא המשפחה שלי...".

עברתי את הניתוח ואחרי חודש וחצי חזרתי לחיים רגילים.
בבית החולים "אסותא" בפתח תקוה, שם נותחתי וטופלתי לאחר הניתוח לימדו אותי אנשי הצוות הנפלאים שאין דבר כזה היפוכונדר. אם משהו לא בסדר - צריך להיבדק, ולהמשיך להיבדק, ולהמשיך, עד שתבין מה הבעייה. היום אני הולך עם התובנה הזאת ומסביר לכולם: "לכו תיבדקו, אל תחכו להמלצות של הרופא, שלא תמיד מגיעות...".

עברתי את הניתוח, ושלושה ימים אחריו כבר ישבתי על כיסא ליד המיטה, אחרי ארבעה ימים כבר הייתי בשיקום במלון "באזל" בתל אביב, עוד שבוע ועברתי לנוח בבית, ופחות מחודש לאחר הניתוח, כבר ישבתי עם המחשב הנייד שלי בנמל ת"א מדי בוקר. אחר כך הגעתי לשיקום בתל השומר, ושם היתה לי הזדמנות לדבר עם אנשים שעברו דבר דומה בקבוצת תמיכה מרתקת. אחרי חודשיים חזרתי לעבודה מלאה.

לפני כן עישנתי, לא עסקתי בספורט, היה לי כולסטרול גבוה ויש לי היסטוריה מישפחתית. אבל כל הדברים האלו לא ממש השפיעו עלי אישית. האירוע הזה עשה לי משהו מבחינה מחשבתית. קודם חשבתי שכולסטרול גבוה זו מחלה של זקנים ולא התייחסתי לזה, לא עשיתי ספורט כי כי זה לא עניין אותי, עישנתי כי כולם עישנו וזה ניראה לי בסדר. היום אני לא מעשן, מודע לאוכל בריא וממשיך להטיף לכל מי שמוכן לשמוע לא לחיות בסיגנון של בת יענה. ללכת להיבדק - בדיקות דם, ארגומטריה - מיד כשמרגישים שמשהו לא בסדר. קופות החולים נותנות את זה חינם, זה לא כואב ולא מפחיד, זה לא מאמץ - וזה שווה. אם מסתבר אחרי הבדיקה שצריך לעבור ניתוח - גם זה לא סוף העולם. החיים נימשכים, ואפילו טוב יותר.

גיא.
אימייל ליצירת קשר: guy@guy.co.il

3 תגובות

אפרת_זיו
20/05/11 0:09

תודה על השיתוף גיא!
מדהים מה שעברת והלוואי והניסיון שלך יציל אחרים ממצב דומה.

נאיה
20/05/11 0:19

גיא נשמע שעברת טלטלה רצינית בחיים. אני שמחה שזה שינה לך את החיים ולטובה. האם תכתוב פה בבלוג עוד טיפים ומידע? איך הפסקת לעשן למשל? זה הרגל מגונה של ככ הרבה ישראלים לצערי.

תולאס
13/06/11 6:57

 וואו בהחלט עברת טלטלה אך נראה שיצאת מזה מחוזק ומגובש. אני מניחה, בין היתר, שזה קשור לעובדה שיש לך ילדים קטנים בבית. הם נותנים המון כוח. בהצלחה בהמשך הדרך :-)
שאלה: אתה לוקח תרופות בעקבות הניתוח?

כינוי:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: