אני זוכר את עצמי ביסודי, בתיכון ילד שתמיד היה ביישן ואחד שתמיד היה יושב בשקט 99.9% מהזמן בשיעור ולא מדבר הכוונה בשיעור תמיד מנסה להתחמק "מהעניים" של המורה לא רצה אף פעם להגיד משהו שכול הכיתה נמצאת כמובן שלא יצחקו אבל גם סוג של פחד קטן טוב פחד שכולם יצחקו על הילד הזה... שיגיד את הדבר הלא נכון, גם כשהוא ידע את התשובה אף פעם לא השתתף בשיעור...

בגדול אין פה מה לחשוב או לחפש אומרים הבן שלכם בסך הכול ביישן קצת יותר מידי אבל זה בסדר , כאילו באמת למורים או מורות אכפת שאתה לא משתתף בשיעור העיקר שאתה לא מפריע, עכשיו אני כבר בן 25 עוד כמה שבועות במאי וכן זה חדש בשבילי והחרדה "האמיתית" הופיע רק לפני כ-5 אולי 6 חודשים ואני כול פעם חושב על דרכים להתפטר ממנה הרי כול אחד רוצה לחיות רגיל... נחזור לסיפור.... כיום אני חושב אולי כבר בגיל קטן הייתה אצלי החרדה אבל אף אחד לא שם לב כי היא לא הפריע הרבה אולי כי לא נתקלתי במצבים שהיא תפריע לי, אני אף פעם לא אדע אבל אולי כבר מהתיכון או מהיסודי היה לי את זה, טוב עברו השנים התבגרתי ואז הלכתי לצבא הייתי לוחם 03 ובאותה תקופה הייתה לי חברה וחוץ מלהיות ביישן ולפעמים מפחד קצת לפתוח את הפה לאנשים שהם מפקדים וכו' לא היו סימנים מיוחדים אבל זה נורמלי היו לי פעמים שפשוט הייתי אומר מה שאני חושב ככה בפנים אבל רק כשהיו מעצבנים אותי, וחוץ מהפחד לא הרגשתי שום דבר מיוחד... אז במחשבה של היום גם בצבא לא היה לי משהו מיוחד פשוט ילד רגיל וביישן אבל עושה צבא ואין משהו מיוחד לא מפחד משום דבר...

בואו אני אספר לכם כיום שעוד מעט אני בן 25 איך זה משנה את החיים,
כמובן שאני לא רופא אבל אני מתעניין ואני מחפש דרכים להתפטר מהחרדה הזאת אבל ממה שקראתי חרדה חברתית זאת בעצם מחלה נפשית שיכולה לבוא בצורות שונות לכול אחד זה יכול להיות בצורה שונה אני מדבר עם אנשים והם מספרים לי מה הם עוברים ואין לי מה להגיד להם כי אני לא עובר את זה, אצלי כמו שהרופאים אומרים זה ההתחלה משהוא שהגוף מסמן לך "משהו וטוב שאתה שם לב לזה"

קשה לבן אדם "רגיל" להבין את זה עד שהוא לא חש את זה גם לי קשה לקבל את מה שאנשים מספרים כי אני לא עובר את זה כמוהם , אבל כמו שאמרתי בהתחלה אני יכול להיות בסדר ולשבת ולצחוק עם אנשים ולפעמים גם אנשים שאני לא מכיר ואז פתאום בום בא משפט כמו "בוא צלם אותנו" פה הכול מתחיל המלחמה מצד אחד אתה אומר לעצמך צלם מה קשה בזה ואז אתה נזכר בבעיה ואתה יודע שיש מצב שפתאום בבום תופיע החרדה ואז היידיים יתחילו לרעוד ואז כולם יצחקו או ישאלו שאלות ומה תגיד להם יש לי חרדה כן אולי זה ימנע את הבושה אבל אני לא יכול להגיד לכולם את זה.. ואחרי זה צריך עוד להרגע וזה לוקח זמן,

זה היה ממש בקצרה דגימה קטנה ממה שאני עובר כמובן אני אכתוב עוד ואני גם אכתוב על מה שהתחלתי לעבור ועל מה שאני עובר ביום יום בעבודה... ולאט לאט גם תגלו פרטים אליי...

d.b