מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי.
פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.
תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.

ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב.
לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר.
כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב.
אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל.
במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.

פרופ' איתמר רז
מנהל רפואי במרכז DMC, תל אביב, יו'ר מועצת הלאומית לסכרת
מובילי קהילה

איתן אביר
הי לכולם,
שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים.
בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים.
בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב.
כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם.
תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים.
במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה.
לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.

גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם

מורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים.
מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם. חברת הנהלת עמותת אומץ לב
צינתור שלישי במשך שנה
02/04/10 10:28
1 תגובות
אני בת 46, לפני כשנה עברתי אוטם חריף בליבי, עברתי צינתור ישירות כשהגעתי לביה"ח עם החדרת שני תומכנים(סטאנדים). לאחר כשבועיים השכתי לסבול מאותם כאבים שהיו לי בזמן התקף הלב שהיה לי, הוחלט בביה"ח לעשות לי צנתור נוסף ולוודא שאין שום שתימה נוספת, ואכן לא הייתה. כיום שנה לאחר שני צנתורים אלה, עדיין הנני סובלת מכאבים בחזה ולאחר בדיקת מאמץ ומיפוי לב עם תליום אובחנתי כחולה איסכמית והקרדיולוג שבדק אותי לאחר המיפוי החליט על צנתור שלישי. שאלותיי הן: האם יכול להיווצר מצב של סתימה באחד העורקים המובילים ללב בזמן מאמץ ובזמן מנוחה לא רואים כלום? האם יש סיכוי שלאחר צנתור זה אצטרך לעבור גם ניתוח מעקפים? מאחר ואבי ז"ל עבר ניתוח מעקפים ומס' צינתורים וגם ניתוח להחלפת אחד המסתמים בלב, אני חוששת שזה יכול לעבור בתורשה.
תודה על תשומת הלב
תגובות
כדאי לך לקרוא גם את זה
פרופ׳ רוברט קלמפנר
שלום יפעת
אני מניח כי המיפוי לא היה תקין ולכן יש מחשבה שעדין את סובלת מדרגה כזו או אחרת של איסכמיה (כלומר ירידה בהספקת הדם לאזור מסוים בליבך) ולכן ממליצים לך לחזור ולעבור צנתור. קיימת תופעה שנקראת ספזם (SPASM ) כלומר התכווצות של כלי דם הגורמת להיצרות העורק ולכן גן איסכמיה אבל בצנתור יתכן והעורק יהיה פתוח. ניתן לנסות להפיק את הספזם בצנתור אבל לרוב זה לא נעשה.
מלבד אפשרות של ספזם קיים גם מצב של מחלת כלי דם קטנים כלומר עורקים דקים אותם לא ניתן לראות בצנתור (בגלל רזולוציה ) ולכן יוצא לכאורה שהכל בסדר אבל למעשה הרקמה סובלת. הפתרון למצב מסוג זה הוא תרופתי כי הרי לא ניתן לדחוף בלונים או סטנטים לעורקיקים.
את צודקת שלמחלת לב יש מרכיב תורשתי חשוב אבל ניתן להלחם בו על ידי תזונה , פעילות גופנית ובמקרה שלך גם תרופות
חג שמח ובריאות לרוב!