קוואד ותיק
מסכימה איתך לחלוטין לגבי חשיבות הנושא. פרט לכך שמדובר בבעיה רפואית שללא טיפול מתאים ובזמן עלולה להוביל לסיבוכים נרחבים עד לזיהום כללי בגוף (ספסיס) ומוות, מדובר בנושא בעל השפעה רחבה על איכות חייו של אדם. פעמים רבות אני שומעת מהמטופלים, שאחרי הפגיעה מתחילים לאט לאט, כל אחד כמובן בקצב שלו, להתרגל לרעיון החדש של ריקון השלפוחית, אבל כאשר מגיעים לשלב של זיהום בדרכי השתן, שאצל נפגעי חוט שדרה רבים מתבטאה בדליפות שתן, הרבה פעמים זה מכה באדם בחוזקה ו"מפיל" אותו כיוון שתמיד זה קורה במועד הכי לא מתאים, בין אם כאשר נמצאים מחוץ לבית או אף גרוע יותר, נמצאים בטיפולים...הבושה והחוסר אונים שהאדם מרגיש הם עצומים.
ועכשיו לשיטה עצמה:
1. נכון שהשימוש ב-speedicath הוא נוח וגם מפחית במידה מסוימת את הסיכון לזיהום (כיוון שהצנתר, כמו שאמרת, כבר מגיע מוכן ואין צורך ללחלח אותו), אבל לא כולם יכולים להרשות אותו לעצמם בגלל ענייני הביטוח והכיסוי הכספי של הציוד שמשתמשים בו
2. חשוב להקפיד על משטר שתייה-בדרך כלל ההמלצה שלנו היא עד 2 ליטר ביום. אנשים עם דליפות שתן על רקע דלקת בדרכי השתן נוטים להימנע משתייה כדי להפחית את הסיכון לדליפה, אבל בעצם הם יוצרים לעצמם מעגל סגור כי דווקא כאשר יש זיהום, עדיף להגביר את כמות השתייה כדי לשטוף ולנקות את שלפוחית השתן.
3. לאנשים שנוטים לזיהומים חוזרים כדי לשקול שימוש בויטמין C מניעתי להחמצת השתן. אפשר גם ליטול קפסולות של חמוציות (אפשר גם לשתות מיץ חמוציות אבל אז מוסיפים סוכרים וקלוריות מיותרות) או Hiprex (תרופה אנטיבקטריאלית, לא אנטיביוטיקה)
4. להימנע משתיית משקאות ממותקים וקפאין

אני בטוחה שלכל אחת ואחד מכם יש שיטה שעם השנים הוא אימץ והתאים לעצמו לכן נשמח אם תחלקו איתנו את הנסיון והטיפים שלכם

 לגבי השימוש ב speedicath. קופ"ח מכבי מסבסדת 85% מהעלות, כך שהעלות הסופית היא לא גבוהה. אני חושב שגם קופ"ח כללית מסבסדת כיום סבסוד דומה. לגבי קופ"ח אחרות אני לא יודע.

אני לא מצנטר למזלי עדיין....
אבל סובל מבעיות שונות ומשונות, דליפות ללא שליטה משתמש בפדים
לא מחזיק מעמד הרבה זמן מרגע "ההודעה" שאני צריך להשתין ואני צריך זמינות ונגישות מהירה וקצרה
היות ואני לא מתפקד עם כפות ידיי כמו שצריך אז הבעייה הופכת להיות קריטית עד בלתי אפשרית למניעת תאונו...
כמובן כשאני יוצא לעבודה או לפעילות אחרת אני דואג ומוודא שלפחות משהו אחד ידע על הבעיה,ואז אני נעזר בהם
לפני חודש הייתי במופע אופרה בפרק הירקון "כרמן" משהו משהו כמובן שהייתי עם בני משפחה הבעייה שלא היו שרותים
קרובים-[אתם בטח מבינים מה קרה...] אבל ההצגה חייבת להימשך.... בסוף המופע אשתי לקחה אותי הצידה אחרי הניידת של המישטרה והחליפה לי... היה סבבה והלכנו לאכל גלידה בשלום...
כמובן דלקות זה בשיגרה מטפל באנטיביוטיקה קבוע.
אם יש משהו שפגוע בC3 C4 [טנטרל קורד] ויכל לתת טיפים שלא שמעתי או להכין אותי ל"באות" אשמח
בכל מיקרה שנה טובה

לסופר קוואד
כמעט בטוחה שאני יודעת את התשובה אבל...עברת שיקום אצלינו? איפה כל מה שלימדנו אותך....? :-) (להרטיב עם רוק....??!!)
עכשיו ברצינות,
נכון שכשעוברים את תהליך השיקום, יש דברים שאנחנו מלמדים אתכם, אבל אחרי שיוצאים מה"חממה" לחיים האמיתיים, כל אחד מכם מוצא דרכים שונות כדי להקל על החיים.
אז קדימה חבר'ה, תמשיכו לכתוב רעיונות כדי לעזור לאחרים

תודה על התגובה המפורטת סופר קוואד. 
סחתיין על החלפת החיתול.. אולי צריך פוסט נוסף "כיצד אתה מחליף חיתול לילד?".... 
כמה שאלות:
1. האם אין לך דלקות שתן בכלל?
2. לא הבנתי מדוע קשה לך לתפוס את הקטטרים שבאים עם הג'ל בפנים אם אתה תופס אותם דרך העטיפה ("הקליפה") או דרך הצינור של שקית השתן.
3. ספסטיות הסוגר לא ניתנת לטיפול דרך דטרוזיטול וכו' ?

במקרה נתקלתי היום בכתבה הבאה ב"הארץ" -  רוב נפגעי חוט השדרה אינם שולטים בסוגרים. טכנולוגיה חדשה עשויה לסייע להם -  http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1188860.html
האם הטכנולוגיה החדשה היא הצנתר המשופר של קולופלסט? מישהו יודע אם זה משהו חדש או שמדובר על הספידיקט?

למיטב ידיעתי, המוצר האחרון שלהם בתחום של אי שליטה בסוגרים הוא ספידיקט קטטר (קטטרים לצנתור עצמי מסוככים ומוכנים לשימוש)

בס"ד
אוקיי, אז עכשיו תורי אני מניח לכתוב את הידוע לי – מעצמי בלבד – על הצנתורים בכלל ושיטות הצנתור בפרט. לגבי חיטוי, דלקות וכד', אכתוב בל"נ בסוף ובנפרד.
אדבר איתכם גלויות למרות שזה יראה קצת "מוזר" למי שמכיר אותי וקורא שורות אלו.. אבל אנחנו כבר לא ילדים, אז אני מדבר חפשי והצנזורה תעשה את שלה... :)

התחלה:
בתור קוואד (C-5, אסיה 6-7 |ככה אומרים..|) זה כמעט 15 שנה, שמצבו, במיוחד בשרירי הגב והאצבעות, החמיר, אני מצנתר כדלהלן: ראשית, כיוון שקשה לי להוריד (ויותר להרים) את המכנסיים ורוב ככל הזמן אני לבד ובלי עזרה, מצאתי לעצמי פתרון שאולי כבר יש המשמשים בו. אך אקדים ואומר, בשביל שתדעו פחות או יותר את מצבי [ולכן] איך אני מסתדר וכו.. אז מצבי בערך כמו התיאור שתיאר "סופר קוואד" רק שהמצב בידיים – בדיוק הפוך.

תחילת ה"אקט" – אני מוציא את איבר המין מבעד לגומי של המכנסיים – לרוב אני לובש דגמח, אבל כך גם במכנסי שבת, (נראה לי גם ג'ינס, אבל כבר שנים רבות שאני לא לובש ג'ינס) – כששקית הביצים ג"כ בחוץ כמובן בשביל לשמש כ"עוגן" שאיבר המין לא יכנס חזרה פנימה. אם הצלחתי להשאירו כך, מוטב. אם לא, וזה קורה בדכ כששקית הביצים לא יוצאת מאיזו סיבה שלא תהיה, או לחילופין נכנסת חזרה, אני מוציא לפחות את האיבר ומשתדל שלא יכנס חזרה פנימה כנל. ברגע שזה מספיק "יציב", שם איזה גאזה או משהו מתחת לפניס כדי שגם לא יתלכלך לי שם, וגם יהיה ה"איזור הסטרילי" כביכול, אני לוקח שקית שתן, מוציא את הפקק בעזרת השיניים (רצוי עם השיניים הטוחנות, כי הן יותר חזקות ולא נוטות להשבר כמו החותכות, הקדמיות), פותח את עטיפת הקטטר צד אחד עם הפה צד אחר עם שתי הידיים, מחבר בעזרת הפה את קצה הקטטר לשקית, פותח עזרקאין כנל, מכניס את הקצה (הדק, כמובן) של השפופרת לתוך העטיפה של הקטטר בעוד הוא בפנים, אך זה לאחר שהוצאתי אותו קצת בשביל שלא יגע בחלקו העליון של הקטטר אחרת זה מחליק ואז צריך לנגב וכו כו.. [זה המקום לומר למה ספידיקט אינו מתאים לי.. חוצמזה שהנוזל שלו נוזלי מאד ונשפך עלי כל פעם שניסיתי לצנתר..]. קיצר ביד שמאל- הפחות טובה, אני מחזיק את הקטטר עם העטיפה, יד ימין מחזיק ומכוון את קצה העזרקאין למקום המיועד ולוחץ עם השפתיים כמה שנראה לי שצריך עד שיהיה מסוכך מספיק.

האקט עצמו – מניח חזרה את העזרקאין, מעביר ת'קטטר ליד ימין, מסכך אותו בפנים (מכניס קצת מוציא קצת) שיהיה מסוכך היטב כנל אחרת לפעמים הוא נתקע לי, מחזיק אותו למעלה כמה שיותר (בשביל לגעת כמה שפחות בקטטר למנוע זיהומים), עם יד שמאל מחזיק את הפניס בכיפה בשביל לייצב, ומתחיל להכניס לאט ובזהירות. אני משתמש עם קטטר "טימן" שיש לו כמין 'קרס' בקצה שכך קל יותר להכניס כשיש תעלה צרה (כשהספינקטר חסום, צר מדי), כאשר הצד המקופל, ה'קרס', כלפי הגוף. אני לא מכיר את קטטר DOVER שהזכיר לעיל 'סופר קוואד', אבל זה גם לא ככ משנה לי.. עם טימן מספיק טוב. לפעמים כשנתקע וצריך להפעיל קצת "כח", אני משתמש כקונטרה בחיבור הקטטר והשקית ודוחף עם כרית כף היד (נדיר ולא תמיד מצליח כי הקטטר מתקפל). למי שגם זה קשה ולא מצליח להכניס מסיבה זו או אחרת, הייתי ממליץ לנסות להחליף את מידת הקטטר לגדולה/קטנה יותר. אמנה את המינוס והפלוס בכל גודל: פלוס – בגדול- בגלל רוחבו הוא די חזק וקשיח. קטן- בגלל צרותו קל יותר להכניס לשלפוחית. מינוס – בגדול- רחב מדי וקשה להכניס בספינקטר. קטן- עדין ורך מדי ולכן בעייתי במקרה שהספינקטר סתום במקצת. לרוב, אני מניח את שקית השתן על כסא וכד' בגובה הברכיים כדי שהיא לא תרד לרצפה ואז תמשוך לי את הקטטר למטה, ומניסיון זה דבר מתסכל חבל"ז, וכשהשתן מתחיל לצאת, אני מוריד אותה לרצפה עד ההתרוקנות המקסימלית.

סוף האקט – השלפוחית התרוקנה? יפה. כעת תוציאו את הקטטר עוד טיפה, יכול להיות שימשיך לצאת. וכן עוד ועוד עד שיהיה מספיק בחוץ. עכשיו כשמרוקנת דיו, אני מושך, "שולף" את הקטטר בעדינות וכשמשהו בסביבת הפניס שיספוג את טיפות הטפטוף מקצה הקטטר, עכשיו שכבר מרגיש טוב יותר עם גוף מרוקן ועם שיקול דעת, אני יכול לחשוב מה לעשות עם מה שיש לי ביד (צינור דק וקצר שמחובר לצינור עבה יותר שמחובר לשקית מלאה בשתן.. למי ששכח.. ). וזה מה שאני עושה: חושב איך אני מתפטר מכל מה שיש לי ביד כמה שיותר מהר וכמה שפחות, אם בכלל- להתלכך, ומשליך הכל לאשפה. נשאר רק להרים טיפה ת'מכנסים ולכסות את ה.... לשטוף ידיים ולברך "אשר יצר" [שמובטח למי שמברך כל ימיו ברכה זו בכוונה, שלא יחלה כל ימיו! אחח! איך פספסתי.. ].

עד כאן איך א-נ-י מצנתר.. כעת ניגש לפרטים העקרוניים:
1. חיטוי – לא מחטא בכלל. אחיות – נא לא להרוג אותי! מחטא לפעמים כשזה ממש נגיש כמו למשל שפירץ מאלכוהול וכד' ו/או כשיש איתי מטפל אז הוא כבר מגיש לי את החיטוי והכל. איך ועם מה לחטא, אין פה יותר מדי מה/מי ללמד. תקנו אותי אם אני טועה. ה"היתר" לא לחטא הוא בקושי לאנשים במצבים דומים לשלי כשהם בלי מטפל/עוזר. למי שיש מי שעוזר לו – אל תחסכו בסטריליות!
2. דלקות – למרבה האירוניה- ב"ה נדיר, וכשיש אני לוקח אופלודקס לזיהום בשלפוחית, וסדורל לצריבות בפניס. עוזר/עובר די מהיר יחסית.
3. כדורים לשתן – ויטמין C. את היפרקס הפסקתי בהמלצתה של דפנה אלי לפני כעשור.
4. דליפות – נדיר, קורא בדכ בשינה עמוקה. נוביטרופן מעולם(! גם כשהיו לי דליפות קבועות) לא עזר לי.

בטוח שכחתי משהו אבל אם זה מספיק חשוב ומעניין אתכם, תוכלו לשאול אותי בצורה דיסקרטית, אינטימית ונוחה יותר כל מה שרק תחפצו לגבי הכל. ניתן לשאול כל מה שרוצים באימייל האישי שלי: [email protected]
בלנ"ד אשתדל לענות להכל.

סורי שכתבתי מעט מדי (וכל זה היה "רק" על צנתור..), אך אני מקוה שהייתי לעזר לפחות לאדם אחד..
מאחל רק טוב ובריאות איתנה,
נתן

אנה...?? פידבק, פידבק!!

אכן מהתגובות המפורטות ביותר שיצא לי לקרוא לאחרונה. תודה על הזמן והכתיבה
בטוחני שמי שחי את זה בחי היום-יום, ייצא נשכר

תודה לותיק ולאנה על הפירגונים..

ותיק- שמח שמעלה רעיונות. איטס מאי פליז'ור! :)
אנה- חן חן לך.. אמרתי לך שאני כותב בערך כמו שאני מדבר.. כנל לגבי שאר הדברים/מצבים אותם אנו הפצועים/נכים/מוגבלים חווים כל יום.. תמיד יש מה ועל מה לכתוב. רק שלא תמיד יש זמן ו......... חשק!

קיצר אנה עכשיו תורך ל..... [ואיפה היית היום (רביעי) חיפשתי אותך במחלקה...]

היה לי העונג לשתף אתכם, וכן אם יש שאלות ספציפיות ו/או אינטימיות יותר, אפשר לשאול ברצון או כמובן לייעץ באימייל הנל.
אכן, במידה מסוימת - יצאתי נשכר!
נתן

כמה מידע ותודה מיוחדת לntn על הפירוט המיוחד בלי לפספס טיפה.

המלצה קטנה בפעם הבאה במקום לכתוב כל כך הרבה פשוט תעלה סרטון קטן 

גם לי כמו לכולם היה קשה להכניס בגלל קשיחות הספלינטר וכואב אבל משהתחלתי לקחת במהלך היום 4 בקלוסל 4 דנריום האזור רפוי לחלוטין והצנטר חודר כמו חמאה המינוס שקשה לי להגיע לזקפה כמו בעבר אבל בצינטור אצלי מה שהיה פעולה כואבת וקשה הפך להיות פעולה קלה ונוחה