שלום רב!

תחילה ארצה להודות על הפעילות שלכם, של הרופאים ושל על מי שעונה בפורום. לפני כמה שנים פניתי לפורום מקביל לעזרה והיום אני כמעט לגמרי השתקמתי מבולימיה.

אני סטודנטית למקצוע בריאות ובשנה וחצי האחרונות אחת מחברותיי ללימודים פיתחה אנורקסיה.

השנה היא כבר לא הגיעה ללימודים והייתי בטוחה שהיא כבר נמצאת במסגרת טיפולית, אך מסתבר שהיא ככל הנראה בבית. אין לה מחזור כבר מזמן, בלוטת התריס שלה הפסיקה לתפקד, ה-BMI הוא לדעתי 15 וזאת עוד הערכה אופטימית.

שוחחנו כמה פעמים על הנושא אך אף פעם ללא שימוש בלקרוא לדברים בשמם. הצעתי את תמיכתי ועזרתי בתור מישהי שעברה הפרעת אכילה, אמנם לא במצב כל כך חריף. לעיתים מתעוררת פתיחות, אך היא כבר נמנעת מלהגיע למפגשים החברתיים שלנו.

כעת הצעתי שניפגש קרוב לביתה וכך אולי תיהיה לי הזדמנות "לתפוס" אותה ולהתעמת, ואולי אפילו להתלוות אליה לגשת לקבל עזרה.

רוב חברותינו אינן מוכנות לקחת את זה על עצמן ואומרות שזה לא מתפקידינו. אך אני לא מפסיקה לחשוב עליה וחוששת מאוד לחייה.

אשמח לקבל עצה מהמומחים כאן וגם מן המתמודדים והקוראים כיצד לגשת בצורה הטובה ביותר? אינני רוצה להבהיל אותה אך אני כבר מזמן רוצה פשוט לקחת אותה למיון.

כיצד פונים ליחידה שלכם בשיבא? הייתי רוצה שיהיה לי את כל המידע כדי שאוכל להציג אותו בפניה.

האם יש רשימת המתנה? האם צריך הפנייה? אם כן, ממי?

אודה מאוד על על עצה והכוונה.

תודה!