כמוניבני משפחה מטפליםאיך מתמודדים ? ומאיפה שואבים כוחות ?

איך מתמודדים ? ומאיפה שואבים כוחות ?

20/11/11 2:21
4 תגובות
 יש לי אמא שלא ניתן לתאר אותה במילים היא האמא 

היא גידלה אותי ואת אחיי על זרי דפנה פינקה אותנו ולא החסירה מאיתנו דבר...

גדלתי בבית פתוח תמיד מלא באורחים בשמחה באור בית חייי  שהפך לבית סובל

גדלתי לצד אמא מכינה , מארחת , מפנקת , דואגת , שמחה , רוקדת , מנקה , מאושרת , שמחה 

פתאום ביום בהיר מכאבי בטן גילינו את המחלה הארורה הזאת שהפכה לי את החיים ...

האמא שהכרתי איננה הבית כאילו נדם כל שמחת החיים איננה אמא שבר כלי אמא סובלת ימים ולילות

אין לי יום אין לי לילה אני לא מצליחה לקבל את זה ולא משלימה עם העובדה שאמא שלי חולה שהחייה הזאת גדלה בתוכה

כבר תשעה חודשים שאנחנו נאבקים ואין בי כוחות לראות אותה מתעוררת מכאבים באמצע הלילה 

אני לא מצליחה לעשות שום דבר בלימודים אני נוחכת אבל לא באמת שם עם החברות אני נוחכת אבל רק מחפשת לברוח

בילויים זה כבר לא מושג שנמצא אצלי בלקסיקון אני לא עובדת כי אני עם אמא כל היום 

ואני כבר לא יודעת מאיפה לשאוב כוח להתמודד עם ה"חיים החדשים"

4 תגובות

ורד-עזריאלי
מומחה כמוני
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
20/11/11 22:56
שלום חגית היקרה: הצטערתי מאוד לשמוע על מחלתה של אמך שנפלה כעליכם "כרעם ביום בהיר". את מתארת אמא חיונית, פעלתנית שהפכה להיות מאוד כואבת ומיוסרת וכן אתם כמשפחה שאוהבת אותה ודואגת לה. "...
שלום חגית היקרה:

הצטערתי מאוד לשמוע על מחלתה של אמך שנפלה כעליכם "כרעם ביום בהיר".

את מתארת אמא חיונית, פעלתנית שהפכה להיות מאוד כואבת ומיוסרת וכן אתם כמשפחה שאוהבת אותה ודואגת לה.

"שמעתי" בדברים שכתבת שני דברים שקשים לך:

1. הדאגה לאמא, הקושי שלך לראותה חולה וכאובה.

2. השינוי המשמעותי שאת חווה בחייך האישיים כתוצאה מכך.

טיפול בבן משפחה קרוב ולא משנה כמה אנחנו אוהבים אותו ורוצים להתמסר אליו יכול להיות גם שוחק ומעייף.

אני שומעת שאת נאלצת לשים הרבה מהדברים שלך בצד (לימודים, עבודה) ולהשקיע את כל כולך בטיפול באמא והגם שאת מתפנה לעיסוקייך פיסית. מבחינה נפשית את לא שם.

על מנת שאוכל קצת יותר לכוון אותך חסרים לי קצת יותר פרטים לגבי המחלה של אמא ומה סטטוס המחלה. האם היא כעת בטיפולים אונקולוגיים ומדובר בתקופה זמנית שהיא יותר קשה ואינטנסיבית או שהמחלה במצב יותר מתקדם.

גם לגבי המבנה המשפחתי. כמה אחים אתם. מה גילך וגילאי האחים שלך.

באופן כללי אני במצבים כאלה כן מנסה לראות כיצד ניתן יותר לגייס תמיכה גם קונקרטית וגם נפשית, לראות כיצד ניתן לחלק את התפקידים בין בני המשפחה על מנת שלא כל הנטל יפול על אחד, לגייס סיוע מביטוח לאומי שלבטח אמך זכאית.

אם את לומדת במסגרת של בי"ס בד"כ יש יועצת במקום שאולי יכולה לתת לך מעט תמיכה נפשית וייעוץ על מנת לסייע לך בהתמודדות עם המחלה של אמך. יש גם סיוע רגשי במקומות נוספים כמו קופ"ח, בי"ח וכד'.

אני כתבתי באופן כללי, אולם אם תרצי משהו יותר ממוקד נחוצים לי עוד פרטים.

אם אינך רוצה כאן באתר, תוכלי לפנות לאימייל שלי.

ורד 
קשת
06/12/11 0:22
שלום לך יקרה! לפני כעשור עמדתי ,לצערי, היכן שאת עומדת היום. לי יש אחות אחת - תאומה - המתגוררת בקנדה,כך שבשנה וחצי שאימי הייתה חולה הייתי בעצם ללא עזרתה. לאבי לקח הרבה מאוד זמן לעכל כי אימי חולה מאוד ...
שלום לך יקרה!

לפני כעשור עמדתי ,לצערי, היכן שאת עומדת היום. לי יש אחות אחת - תאומה - המתגוררת בקנדה,כך שבשנה וחצי שאימי הייתה חולה הייתי בעצם ללא עזרתה. לאבי לקח הרבה מאוד זמן לעכל כי אימי חולה מאוד ,כך שמכורח הנסיבות "טיפלתי" גם בו.(להביאו לתובנה בהירה על מצבה של אימי).בהביטי לאחור אני זוכרת את התקופה של כ- 18 חודש כתקופה טובה למרות וחרף העובדה שסופה היה במות אימי. באותה תקופה למדתי באונברסיטה,כך שלא הייתה בעיה מבחינת עבודה. הודעתי לבעלי דאז,ולשלושת בני כי את התקופה הקרובה (לא ידעתי כמה זמן כמובן) אנ מקדישה לאימי וגייסתי אותם לסייע לי. אני זוכרת המון קירבה עם אמא,המון שיחות פתוחות מענינות ,אישיות ואינטימיות.אני זוכרת את הלילות שישנתי לידה כאשר היתה מאושפזת ולאור מנורת הללה השלמתי את לימודי,תוך שאמי תומכת בי.אני זוכרת המון אהבה. בעלי ,דאז, ושלושת בני דאגו לכול היתר ואף דאגו לפנק אות ,בדברים קטנים יותר או קטנים פחות ,כך שיכולתי גם לשגת למקום שלי - איתי ,או גם איתם.

לך יש אחים, כפי שהבינותי, אז גייסי אותם למשימה.המשימה היא כפולה גם לסייע לאמא וגם לאפשר לך להתאוורר,לנשום ולשאוב כוחות.ראשית אין ברירה אלא לקבל את המצב.כי ככה הוא,כי זה הגורל או יד הבורא - זה המצב .חוסר כולתך לקבל אותו מקשה עליך אך גם על אימך הרואה בפנייך את כאביך שהו גם כאבה.קחי נשימה עמוקה - השלימי עם המצב ונסי להפוך את התקופה הקרובה לתקופה טובה יותר לך ולאימך.אם זה בשיחות,אם זה בהסחת דעתה של אימך ממצבה באמצעות טיול רכוב הצגה סרט בטלוויזיה.זה יהיה טוב גם לך.התמודדי עם הרופאים ודירשי כל טיפול או תרופות להקלת הכאבים.עימדי על זכותה של אימך לא לכאוב - וזה אפשרי. (דוגמא -הקנביס הרפואי שמאוד עוזר לכאבים בחילות וקשיי שינה וזאת אני יודעת מניסיוני האישי שכן אני חולה אונקולוגית.דרשי רשיון לאימך).אם את חשה שהכול מעל לכוחותיך הייתי מציעה שתיפני לעזרה מקצועית.חשוב שתזכרי גם אותך . יש ,לדעתי כפי שאני מתרשמת ממכתבך צורך רציני לגייס את אחייך למשימה כפי שכבר כתבתי.ללא קשר למצבם המשפחתי ו /או התעסוקתי הם חייבים לתת שכם - הנשים שסובלות הן האם והאחות שלהם!! אם תרצי לשוחח איתי או סיוע כלשהו אין כל בעיה .השאירי את הנייד באתר אצור איתך קשר ואוכל להיות לך סוג של כתף שמכיר את הסרטן כתומכת באמא וכחולה. כן אם זה סרטן צריך לקרוא לילד בשמו. מחבקת ומחזקת
ורד-עזריאלי
מומחה כמוני
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
06/12/11 0:55

שלום קשת: תודה רבה ששיתפת אותנו בפורום על ההתמודדות שלך עם מחלתה של אמך שהסתיימה לצערי במותה.

נשמע שהיית העוגן של המשפחה וסייעת לא רק לה, אלא גם לאביך ולאחייך.

מרגש לשמוע על תהליך ...

שלום קשת:

תודה רבה ששיתפת אותנו בפורום על ההתמודדות שלך עם מחלתה של אמך שהסתיימה לצערי במותה.


נשמע שהיית העוגן של המשפחה וסייעת לא רק לה, אלא גם לאביך ולאחייך.


מרגש לשמוע על תהליך הפרידה שעשית עם אמך, שלמדת להעריך אותו אחרי לכתה במיוחד.


נשמע שעזר לך מאוד גם הגרעין המשפחתי שלך, כלומר בעלך וילדייך ואין ספק שזה משמעותי מאוד.


הניסיון שלך בהחלט יכול לתרום לפורום ולסייע למתמודדים לאחרים להיתרם מכך על כל הדומה והשונה.


 

קשת
08/12/11 23:36
ורד שלום! חן חן על תגובתיך. אשמח לעמוד לרשות כל מי שזקוק לכתף תומכת, גם כמי שכאמור עברה תהלך עם אמה וגם כמ שלקתה ב-2004 בסרטן ומאז לומדת לחיות לצידו. סיפור ארוך. אולי פעם אחרת. מאחלת לכולם שהשמש ת...
ורד שלום!

חן חן על תגובתיך.

אשמח לעמוד לרשות כל מי שזקוק לכתף תומכת, גם כמי שכאמור עברה תהלך עם אמה וגם כמ שלקתה ב-2004 בסרטן ומאז לומדת לחיות לצידו.

סיפור ארוך. אולי פעם אחרת.

מאחלת לכולם שהשמש תזרח בשבילם

מנהלי קהילה

ורד עזריאלי
ורד עזריאלי
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
לנה קורץ
לנה קורץ
מטפלת ויועצת במיניות, יועצת מיניות באגודה למלחמה בסרטן. מלמדת בחוג ללימודי המשך של עבודה סוציאלית, בקורס טיפול מיני כללי ובקורס טיפול מיני לאנשים עם צרכים מיוחדים, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה. בוגרת אוניברסיטת תל אביב: B.A בסיעוד. בוגרת אוניברסיטת חיפה: MA בבריאות נפש קהילתית. בוגרת קורס לטיפול מיני באוניברסיטת בר אילן. התמחות בטיפול מיני במרפאה לטיפול מיני, בית חולים "מאיר" כפר סבא. לינק לאתר שלי http://www.lenak.co.il/
שלומית שדמון-אזרד
שלומית שדמון-אזרד
אנתרופולוגית רפואית פעילה בארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים בישראל CareGivers Israel שותפה לכתיבת מחקר (מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל) על בני משפחה מטפלים בדמנציה בארץ ובעולם בעלת ידע מניסיון כבת משפחה מטפלת- Caregiver

מובילי קהילה

רם בלס
רם בלס
יו"ר מתנדב בעמותת ענבר למחלות ראומטיות, אוטואימוניות ודלקתיות. מטפל כבר למעלה מ-20 שנה באישתי ומתמודדים יחד עם ראומטיק ארטריטיס (RA).