מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ורד עזריאלי
ורד עזריאלי
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
לנה קורץ
לנה קורץ
מטפלת ויועצת במיניות, יועצת מיניות באגודה למלחמה בסרטן. מלמדת בחוג ללימודי המשך של עבודה סוציאלית, בקורס טיפול מיני כללי ובקורס טיפול מיני לאנשים עם צרכים מיוחדים, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה. בוגרת אוניברסיטת תל אביב: B.A בסיעוד. בוגרת אוניברסיטת חיפה: MA בבריאות נפש קהילתית. בוגרת קורס לטיפול מיני באוניברסיטת בר אילן. התמחות בטיפול מיני במרפאה לטיפול מיני, בית חולים "מאיר" כפר סבא. לינק לאתר שלי http://www.lenak.co.il/
שלומית שדמון-אזרד
שלומית שדמון-אזרד
אנתרופולוגית רפואית מנהלת מערך התמיכה בארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים בישראל CareGivers Israel שותפה לכתיבת מחקר (מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל) על בני משפחה מטפלים בדמנציה בארץ ובעולם בעלת ידע מניסיון כבת משפחה מטפלת- Caregiver

מובילי קהילה

רם בלס
רם בלס
יו"ר מתנדב בעמותת ענבר למחלות ראומטיות, אוטואימוניות ודלקתיות. מטפל כבר למעלה מ-20 שנה באישתי ומתמודדים יחד עם ראומטיק ארטריטיס (RA).

בוקר טוב לכם

18/01/12 8:07
3 תגובות

 אז ככה, הסיפור שלי הוא כזה,



אני בת 42 נשואה ללא ילדים, הורי גרושים מזה שנים רבות אך בקשר טוב, כך הם מתראים כל יום לכמה שעות, שניהם חולים כרונים ויחסית עצמאים, לכל אחד מהם יש מטפלת של כשעה וקצת בכל יום.



לאבי אני מנהלת את כל ענייני הרופאים והוא מתמסר לגמרי עד כדי מעמיס בקטנות כמו שאני צריכה להזמין טור לרופא.



אמי מצד שני קנאית לפרטיות שלה, היא מבינה הרבה באך לטפל בעצמה ולתת עצה טובה ומועילה לאחרים, הבעיה איתה שהיא שומרת על בריאותה ממש על הגבול, אך בעצם היא סרבנית בדיקות וטיפולים.



לאמי יש אמוגלובין 8 שמסכן אותה מאד, היא אומנם עשתה בדיקות דם וכו', אך לא מוכנה להמשיך את הברורים כמו קולונוסקופיה וכד', היא פוחדת "שימצאו לה משהו", כמה שאני מנסה להסביר לדובב אותה להתרצות היא מתפרצת עלי שבגללי ימצאו לה משהו ויקרה משהו





אני בת יחידה, אני רוצה מאד לעזור לה לשמור על איכות חיים ולשפר את איכות החיים שלה, אך היא בסרובה.



אנו באים עם רקע כלכלי נמוך יחסית, אך הייתי יכולה לדאוג לכך שאמא תקבל את הטיפול הטוב והמסור ביותר.



אני מסתובבת עם יסורי מצפון קשים ועם מועקה גדולה שאין לי שום דרך לשפר לה את החיים בגלל הסרוב שלה



אני לא יודעת איפו נמתח הגבול, האם להניח לה להחליט? האם אני צריכה להכריח? ואם ימצאו משהו? האם להשאיר אותה בבחירתה "לחכות עד שזה יקרוס"?







זהו רק קצה הקרחון שלי


תגובות

רנואר4
18/01/12 8:09

 

רנואר4
18/01/12 8:10

 

שלום לך רנואר ותודה שהצטרפת לפורום:
ציינת שאת בת יחידה וז נשמע לי מאוד לא פשוט בעיקר מבחינה נפשית.
נראה שיש נטל רב על כתפייך שלא מתחלק בין אחים נוספים. זה מצריך אותך לדאוג ולטפל בשני הורים חולים, להתמודד עם דילמות לא פשוטות.
העובדה שהורייך גרושים ולא מתגוררים ביחד ולא אחד דואג לשני כפי שקורה הרבה פעמים כשנשואים מעצים את הקושי.
את נשמעת בת טובה ומסורה ובכל זאת מתמודדת עם ייסורי מצפון. למה?

עם אנשים בכלל ועם הורים שמתבגרים בפרט אי אפשר להתעקש יתר על המידה.

נשמע שאמך אשה דעתנית ועקשנית וגם יודעת לטפל בעצמה ע"פ ראות עיניה. את יכולה לדאוג לה, להציע לה, אולם בסופו של דבר היא תחליט לעשות מה שהיא רוצה ולא ניתן לכפות עליה. ולרצות יותר ממנה לעזור לעצמה.

אני תמיד אומרת (ראי גם בשאלות הקודמות ששאלו) שכדאי לדבר עם ההורה בדרך של "אני אוהבת אותך. את מאוד חשובה לי ויקרה לי. אני רוצה שתמשיכי להיות לצידי עוד הרבה שנים". מאשר ממקום של ביקורת וכפיה בעיקר עם אמא כשלך.

אם היא להערכתך (ותתייעצי עם רופא המשפחה שלה) במצב שממש מסכן אותה אז אולי אפשר לבקש מרופא או דמות אחרת שאמא מקבלת את דעתה (לפעמים קשה לקבל מהילדים על אף היותם מסורים ותומכים. פשוט הורה רגיל להיות הורה) לדבר על לבה ולשכנע אותה.
תוכלי גם לבקש מאבא-כפי שאת מציינת יש ביניהם יחסים טובים וזה בהחלט יכול לעזור.

בכל אופן לעיתים לוקח זמן "להתבשל" ויכול להיות שאמא תתרצה בסופו של דבר.
אבל הכי חשוב, תני קרדיט לעצמך על כל מה שאת עושה וחלילה לך מלהרגיש ייסורי מצפון.

אשמח אם אוכל לסייע לך בשאלות נוספות גם בהמשך.