שלום רב,

קראתי את התקציר באתר, וגם את התקציר במקור ואכן זה נשמע מעניין.

לשאלה האחרונה שלך, עולם התרופות שלנו בנוי מתרופות רבות שנמצאו במקרה, בטעות, או שנועדו לדבר אחד והפכו לשמש מטרה אחרת. שתי דוגמאות מוכרות מאד הן המינוקסידיל והוויאגרה שנולדו כתכשירים לטיפול ביתר לחץ דם, ונמצאו מתאימות לטיפול בהתקרחות או באין אונות, בעקבות זיהוי תופעות הלוואי שלהן כהזדמנויות.

לשאלותיך האחרות,

עולם הפרמקוגנטיקה, כלומר התרופות שמבוססות על גנטיקה, הן ממש בראשית הדרך, וכמו בכל מקרה של פריצת דרך, יעבור זמן עד שהארס של הנחשים, כמו שמתואר בתקציר, יהיה תרופה מאושרת ובטוחה לשימוש. כך שתסלחי לי שאני אתחמק מתשובה ישירה לשאלות הראשונה והשנייה ואכוון אותך לראות את הדברים במימדים האמיתיים שלהם.

כידוע, כל תרופה צריכה לעבור את שלב הבדיקות במעבדה, לאחר מכן את שלב הבדיקות על בעלי חיים, אם ניתן לקחת את בעלי החיים כמודל לאותה בעייה בבני אדם, ורק אח"כ, אם נראית מבטיחה, היא מגיעה לשלב הניסויים בבני אדם, שגם הוא מחולק לארבעה שלבים:

1. פאזה ראשונה עם מעט מאד מתנדברים (כעשרה) - לקביעת המינון הרלוונטי לטיפול, אם בכלל.

2. פאזה שנייה עם קצת יותר משתתפים, חולים וכאלה שאי אפשר לעזור להם בדרך אחרת, (כשלושים) - לבדיקת בטיחות התרופה.

3. פאזה שלישית (על אלפי חולים), שאותה אנחנו מכירים מהעיתונים ומהרופאים שלנו, כי זאת הפאזה שבודקת את יעילות התרופה.

רק תרופות שהצליחו לעבור את שלושת הפאזות האלה בצורה משביעת רצון, מקבלות את אישור הרשויות ויוצאות לשוק.

גם אז לא הסתיים התהליך, כי אחרי שהתרופה יוצאת לשוק, ומליוני חולים משתמשים בה בתנאים שאינם תנאי מעבדה, כשהם לוקחים תרופות נוספות וסובלים ממחלות נוספות, ישנה היום חובה ל:

4. פאזה רביעית - שבה בודקים האם באמת התועלת ממנה עולה על הנזק שהיא עלולה לגרום.

מכל האמור לעיל, את יכולה להבין שגם אם יש פריצת דרך מדעית, הדרך לקבלת התרופה בשוק החופשי היא ארוכה. אם את שייכת לאותם חולים שמתאימים לפאזה השנייה, את יכולה להתעניין ולבקש להצטרף לשלב הזה כחלק מניסויים קלינים מבוקרים, תוך לקיחת הסיכון המתבקש.

את רשימת הניסויים הקלינים שבהם בודקים ארס (venoms) אפשר לראות בקישור הזה, אפשר גם לחפש שם ניסויים קלינים לפי שם מחלה, שם תרופה ולפי סטאטוס הנסוי (פעיל, מגייס, הסתיים וכד')

מידע על ניסויים קלינים שמתקיימים בישראל ניתן למצוא באתר של אגף הרוקחות במשרד הבריאות בקישור ניסויים קלינים בישראל. באותו מקום תמצאי גם קישור לנוהל נסויים קלינים בבני אדם כפי שנקבע בישראל ב 2006 שמסדיר את כל נושא האתיקה בניסויים קלינים בבני אדם.

בתקווה שהמידע יעזור לך לראות את הדברים במימדים המתאימים,

בברכה,

סימה לבני

רוקחת

המרכז לייעוץ תרופתי אישי

www.mypharmacist.co.il