דברים שדאי לדעת:

דיכאון לאחר אירוע מוחי

האם אירוע מוחי גורם לדיכאון וכיצד ניתן לטפל בו

מאת: עמותת נאמן

הטיפול הרפואי במקרים של אירוע מוחי



בנוסף להשפעות הפיזיות הקשות שיש לאירוע המוחי, לא ניתן להתעלם מהשפעה נוספת – ההשפעה הרגשית. חוסר היכולת הפתאומי לבצע פעולות כמו שבעבר, גורם לנפגע להרגיש חסר אונים ותלותי, דבר שמוביל לדיכאון ועלול לפגוע בשיקום, אם לא יטופל היטב.

מדוע מגיעה תחושת הדיכאון לאחר אירוע מוחי?

דיכאון היא אחת המחלות הנפוצות ביותר שנגרמות עקב אירוע מוחי וכמחצית מהנפגעים יחלו בה. הדיכאון יכול להיגרם כחלק מהרגשתו הרעה של הנפגע לאחר האירוע, בשל אבדן הכושר הפיזי וחוסר היכולת לתקשר עם הסביבה.הגוף בגד בנו אך בנוסף, הוא יכול להיגרם גם כתוצאה מהשבץ עצמו, שגרם לחוסר איזון במוח ומשפיע על ההרגשה. קשה לאמוד את הזמן המדויק בו מתחיל הדיכאון. לעתים הוא יכול לבוא מיד אחרי האירוע ולעתים בשבועות ובחודשים שאחריו.

מהן השפעות הדיכאון?

אחת ההשפעות הנפוצות של הדיכאון היא שהוא גורם לחולה בו לאבד עניין בחייו והופך אותו לאדם שסובל מחוסר רצון לחיות או לחשוב על עתיד טוב יותר. במקרה של נפגע אירו מוחי, השפעה זו עלולה להיות הרסנית, מכיוון שהיא תפגע ביכולת וברצון של הנפגע להשתקם ולטפל בעצמו. דבר זה מסוכן מכיוון שנפגע אירוע מוחי נמצא במצב פיזי ונפשי פגיע מאוד וברמת סיכון גבוה לאירוע נוסף. לכן חובה עלינו לעקוב אחר הנפגע ולנסות לאתר סימנים שונים שיכולים להעיד על דיכאון.

כיצד ניתן לאבחן דיכאון?

כל אחד מאתנו נתקף עצבות מדי פעם וטבעי שגם נפגעי אירוע מוחי יחושו כך עקב מצבם. אך במידה והעצבות הזו נמשכת מספר ימים, לא מדובר בעצב רגעי (מה שנקרא באנגלית \"בלוז\"), אלא במקרה של דיכאון. מכיוון שהחולה לא תמיד מסוגל לדבר או לא רוצה להביע את רגשותיו, עלינו לשים לב למצב רוחו ולראות האם העצב שלו מתמשך, האם הוא מתקשר עם הסביבה והאם הוא חפץ בקרבה של אנשים שמנסים לעזור לו ולטפל בו.

בנוסף, יש לשים לב לשגרת יומו ולעקוב אחר הדברים הבאים:

• שינה – האם הנפגע ישן מעט או יותר מדי. שינה מועטה תעיד על כך שדעתו מוטרדת, שינה ארוכה תעיד על כך שאינו רוצה לצאת מהמיטה.

• אכילה – גם כאן יש לשים לב לכל אחת מנקודות הקיצון – אכילה מרובה או הימנעות מאכילה – שמעידות על דיכאון.

• הערכה עצמית נמוכה.

• חוסר עניין בנעשה סביב – האם הנפגע לא מתעניין בפעולות שהיה נהנה מהן בעבר (אירועים חברתיים, בילוים, מפגש משפחתי).

• מחשבות אובדניות -חשוב לגלות ערנות ולהתיחס במידה והחולה מדבר על אובדנות.חשוב מאוד לפנות לאנשי מקצוע כמו עו\"ס או רופא משפחה.

במידה ואנחנו מבחינים שלפחות אחד מהסימנים האלה נמשך לפחות שבועיים, עלינו לדבר עם החולה ולדאוג להביא אותו מיד לטיפול רפואי.

כיצד ניתן לטפל בנפגע אירוע מוחי שסובל מדיכאון?

החדשות הטובות הן, שהדיכאון היא מחלה שניתן לטפל בה ולרוב עם תוצאות טובות מאוד. הטיפול המקובל ביותר הוא טיפול בנוגדי דיכאון שמסייעים לנפגע לחזור להרגיש טוב יותר. חובה להתייעץ עם פסיכיאטר ורופא המשפחה בקשר לתרופה, מכיוון שזו צריכה להתאים בד\"כ לתרופות נוספות שלוקחים נפגעי אירוע מוחי לצרכים אחרים. הטיפול התרופתי דורש מעקב, אך המאמץ וההשקעה הם הכרחיים במקרה זה – רק בדרך זו נוכל להבטיח את המשכו היעיל של השיקום.

לידיעתכם: המידע המפורט הוא מידע כללי הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו.

ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, אין להסתמך על מידע זה לצורך נקיטת הליכים ו/או כל פעולה.

כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מ\"עמותת נאמן\" כל אחריות.

שולמית

\"מרכזת קו תמיכה\"

\"עמותת נאמן\"