מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל הוא קרדיולוג ומצנתר לב בכיר במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בנוסף, פרופ' ארבל מנהל את המרכז למחקר קרדיווסקולרי במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). הוא פרופ' מן המניין בקרדיולוגיה באוניברסיטת תל אביב (מסלול קליני). פרופ' ארבל מומחה בפנימית, מומחה קרדיולוגיה ומומחה בצינתורים. הוא בוגר בית הספר לרפואה בת"א. הוא סיים בהצטיינות התמחות ברפואה פנימית. לאחר מכן, סיים בהצטיינות יתרה התמחות בקרדיולוגיה במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בהמשך,התמחה בצינתורי לב וצינתורים מורכבים לבעיות מסתמיות בטורונטו ,קנדה. הוא מבצע את כל סוגי צינתורי הלב. כמו כן, הוא מומחה בצינתורי כליות לטיפול ביתר לחץ דם עמיד לטיפול שנקראים דנרבציה של עורקי הכליה (renal denervation). ​ ​ לאורך הקריירה, פרופ' ארבל זכה בפרסים רבים על טיפול מצטיין במטופלים ומחקר חדשני. ​פרופ' ארבל פרסם מעל 200 מאמרים בספרות הבינלאומית, כמו כן, הוא סוקר במעל 40 עיתונים ומייצג את ישראל במחקרים בינלאומיים. הוא מוזמן באופן תדיר לתת הרצאות בכנסים ישראליים ובינלאומיים על מגוון נושאים בקרדיולוגיה האתר שלי : http://yaronarbel.com/

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
מורד שיראזי
מורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם. חברת הנהלת עמותת אומץ לב
כמונימחלות לב תעוקה קלה אך מורגשת במנוחה

תעוקה קלה אך מורגשת במנוחה

29/04/13 19:42
1 תגובות


בן 61 בכושר מעולה,מלבד לב אין מחלות רקע מלבד צרבת ,הפסקתי לעשן לפני 5 שנים מקפיד על תזונה ללב(לפעמים נופל עם מאפים)

בגיל 48 mi קל דיאגונל 1 מסום שני 80% נפתח עם סטנס,(סימנים מקדימים מאוד קלים)

בגיל 58mi קל ,סימן מקדים כאב קל מאוד במפתח הלב,נהגתי לבית חולים,בטוח שזה כלום,לאחר אקג צינטור מידי ,לא מצאו חסימה ,שמו סטנס במיד לד 60%,

חודשים לאחר מכן ,היו לי תעוקות שהובילו למיפוי חיובי(טוב) ובהמשך לצינטור איבחוני חיובי (טוב),הסתבר שמתמחה החליף לי תרופה עוצמתית לצרבת 40 מג אומפרדקס ב20 מג גסטרו,כשהגעתי כעבור חודשים לרופא גסטרו שלי,הוא מיד החזיר לי את האומפרדקס והעלה את המינון התעוקות פסקו,ושנים לא שמעו ממני.

ב4/4 החודש(בטיול לצפון) היה לי כאב קל וחד בלב ,נמשך כשעה והתחלף לפליטציות,למחרת במוקד מכבי באקג שינויים קלים צניחות st  ופוזיטיב גלי t

במיון הוגדר כאיסכמיה לא יציבה ,אך לא מרגשת,

באשפוז נוסף בשיבא כעבור כמה ימים עשו מיפוי לב שהיה זהה למיפוי מלפני 3 שנים,(זכרו את הצינטור האיבחוני המיותר שעשו לי לפני 3 שנים )ושלחו אותי הביתה ,בטענה שהם לא מתרשמים מהשינויים באקג כמכבי ושאני צריך להתעלם מהתעוקות????

הקרדיולוג שלי(הוא זה שצינטר אותי לפני 3 שנים )ועד החודש לא ראה אותי מאז,גם מתעלם מהשינויים "לא משמעותיים"גם אני רוצה להתעלם,אך יש לי תעוקות קלות במנוחה ,(לא כאב)15 שנה אני עם הלב וקצת מכיר.

 מטבעי אני בכושר חזק ובבדיקות אקו במאמץ הקרדיולוגית אומרת לי שתפוקת הלב שלי מאוד משתפרת במאמץ .מה העצה ,לטגן ביצה?? ברור לי שזה לא פסיכומטי(לפני 3 שנים בתעוקות ,נפגשתי עם פסיכיאטור ,לאחר מספר מפגשים,הוא כתב לרופאתי"הסימפטומים הם לא נפשיים לטיפולך!!!מה ניתן לבדוק חוץ מצינטור???



תגובות

שלום, עמית

לצערי, מהרגע שעוברים את האירוע הכלילי הראשון שזה מוכיח שיש תרשט פעילה ובלתי יציבה בעורקים של הלב, האדם הופך ל"חשוד" בכל פעם שהוא יתלונן על איזשהי תחושה בחזה. נפתח לו "תיק פלילי" שלמעשה לא יסגר לעולם. הגיל הצעיר של תחילת התסמינים "תורם" לכבדות התיק. לכן,בכל פעם שהיו תלונות נבדקת ביסודיות וטוב נעשה. ד"ג זאת החלטה לא טובה לנהוג ברכב פרטי לבית החולים תוך כדי אירוע כי במקרים כאלה ישנה סכנה ממשית לחיים עקב הופעת הפרעות בקצב הלב ואותו איש לא יוכל לקבל עזרה מידית והוא גם מסכן נהגים אחרים . מומלץ תמיד לפנות למד"א.

זה ידוע שדלקת בוושת יכולה לתת תסמינים מאד דומים לאלה של אירוע לב וטיפול מתאים לכך יגרום לשיפור הסימפטומים ה"לבביים". אבל במקרה של "תיק פלילי" חייבים לשולול מקור לבבי בכל פעם. אולי אם היתה יודע זאת, לא היתה פונה לפסיכיאטר. עשיתה את הדבר הנכון אז ואינני רואה סיבה שתחשוד שמשהו לא בסדר בשיפוט שלך.

אז, איך יודיעם שהתחשה בחזה ממקור לבבי או לא?  פונים לרופא ועושים בדיקות. אקו לב במאמץ ומיפוי לב במאמץ הם בדיקות "פיזיולוגיות" שמאבחנות קיום איסכמיה (סבל עקב חוסר חמצן) של שריר הלב. אחרי הצינתור הבסדר, אלה היו בדיוק הבדיקות הנכונות לעשות. כמובן ש"אין 100% ברפואה" ,אבל בעיקרון כל הזמן שהבדיקות האלה תקינות סבירות של איסכמיה משמעותית לא גדולה. אז, מה ההסבר לתעוקות שלך? לפעמים התרשט פוגעת לא רק בעורקים הכלילים הגדולים שניתן להדגים בצינתור, אלה גם ברמה של הענפים הקטנטנים שבסופו של דבר מובילים דם לתאי שריר הלב. לא נראה אותם בצינתור, קרוב לוודאי שלא נראה את הביטוי במיפוי או אקו ,אבל הם שם והשריר יסבול וכל פעם שיסבול יהיה גם כאב. במקרה כזה לא ניתן לעשות הרבה מלבד תרופות מתאימות ,אולי גם ניטרטים שיתכן שאתה כבר מקבל אותן. הgood news הם שזה גם לא גורם לאירועי לב משמעותיים אם בכלל.

ושלא נשכח שיכולות להיות גם סיבות אחרות לכאבים בחזה לאו דווקא לב. יש עוד הרבה דברים בתוך בית החזה, כולל בחלק האחורי שלו שיכולים לגרום לתסמינים, לפעמים דרך הקרנה של הכאב העצבי למקומות רחוקים יותר. דרך רופא המטפל אפשר לברר חלק מזה. ולפעמים גם לא נידע למה, ונהיה עם תחושות אלה או אחרות, אבל מה שחשוב באמת זה שזה לא ממש מסכן אותנו. 

שורה התחתונה: מומלץ להמשיך להיות את החיים הרגילים, תוך כדי בדיקות תקופתיות וביקורת אצל רופא המטפל והקרדיולוג, כמובן תחת טיפול התרופתי המומלץ ובכל כאב "חשוד" להוכיח שסיבתו לא מסכנת את הבריאות.

בהצלחה

ד"ר גיזלה קידמן