כל הכבוד!!!

הייתי תולה את ההצלחה בכל מה שציינת בכוח הרצון שלך, בהתמדה בפעילות גופנית ודיאטה , וירידת המשקל היפה. אינני יודעת עד כמה לטסטוסטרון השפעה על כל המדדים הללו, מאחר ויש אנשים שמקבלים טיפול זה, ללא השינויים שחלו אצלך. בכל מקרה, המשך כך(:

לד"ר נעמי- ראשית כל תודה רבה, הן על היעוץ משלב היותי חולה פרה-דיאלטי ועד היום. חולים שמקבלים טסטוסטרון, הם חולים שמקבלים זאת תחת ההתוויה של רמות טסטוסטרון נמוכות, וכך הטיפול מביא אותם לרמות נורמליות, ולכן אני מניח שאין שום שינוי. אני לוקח טסטוסטרון, למרות שרמות הבסיס אצלי תקינות, וזאת כדי להגיע לרמות מעל הנורמה, שמביאות את הגוף ליכולות אנאבוליות משמעותיות, וזאת כקונטרא, להשפעות הקטאבוליות של האימונוסופרסנטיים. אם כך, מודע לא מנסים להביא את כל יתר המושתלים הזכרים, לרמות גבוהות מהנורמה, כדי שאלו יוכלו להעזר בכך לצורכי הרזיה, בניית עצם, ושיפור יתר המדדים שמשתבשים בשל פרדניזון ושותפיו?

הסיבה שלא נותנים זאת היא שטיפולים תרופתיים ניתנים לפי אינדיקציות מאושרות, ואלו שאתה ציינת אינן כאלו. גם אם זה הטיפול הכי טוב ונכון שקיים, כל עוד הוא לא רשום כאינדיקציה מוכרת, לא נותנים אותו באופן שגרתי.

האם אם כך, לא שווה לקחת את המקרה שלי כ-CASE STUDY, שממנו יוכלו לצמוח ניסויים קליינים, שבהם יראו כי תופעות הלוואי של סטטינים,בטא בלוקרים, קלציום בלוקרים ואינסולין, בהכרח גרועות יותר מתופעות הלוואי של רמות טסטוסטרון גבוהות? קרי יהיה אפשר לשדרג ולסווג את ה-CLASS של התרופות מחדש, ובכך לייעל את הטיפול ותופעות הלוואי של מושתלים ממין זכר? ברור לי כי המקרה שלי הוא רק אחד, ואינו מהווה שום אינדיקציה באשר ל EVIDANCE BASED MEDICEN, אך האם לא די בו כדי לגרות את הסקרנות האינטלקטואלית של חוקרי כליות, באשר לייעילות הטיפול בו? מה גם שלא אמורה להיות השפעה או אינטראקציה שלילית בין רמות טסטוסטרון מוגבהות, לתפקודי השתל... ובכך בעצם להפחית אם לא להעלים ,את קבוצת מושתלי הכליה, מקבוצת הסיכון המוגבר למחלות קארדיו ואסקולריות, כפי שהם מוגדרים כיום?

אני חייב לציין, שהמקרה די אנלוגי למריחואנה רפואית, שבשל היותה מוגדרת כסם נרקוטי המצוי בפקודת הסמים, בדומה לסטרואידים אנאבוליים, מנעה זמן רב את ההכרה והמחקר באשר ליכולתם, לסייע ולהוות תחליף תרופתי יעיל יותר, לחולים במחלות רבות, כמו סרטן, MS ועוד מגוון רחב אחר של מחלות, שבמקום זאת טופלו בתרופות אופואידיות, פראמין וחומרים רבים אחרים, שנזקיהם גדול יותר עבור החולה, מאשר תרופה ממשפחת הקנבואידים?

זה לא פשוט כל כך (:

לא פונים לוועדה סתם כך ומבקשים אישור. זה תהליך מורכב, במיוחד כשרוצים לערוך מחקר עם תרופה.

צריך לקרוא ספרות מקצועית בנושא, לתכנן ולכתוב פרוטוקול מחקרי, להשיג מימון למחקר, לתרופה, ועוד הרבה דברים שדרושים להגשה להלסינקי. אבל אפשר לערוך ״סיעור מוחות״ בענין..