מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל הוא קרדיולוג ומצנתר לב בכיר במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בנוסף, פרופ' ארבל מנהל את המרכז למחקר קרדיווסקולרי במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). הוא פרופ' מן המניין בקרדיולוגיה באוניברסיטת תל אביב (מסלול קליני). פרופ' ארבל מומחה בפנימית, מומחה קרדיולוגיה ומומחה בצינתורים. הוא בוגר בית הספר לרפואה בת"א. הוא סיים בהצטיינות התמחות ברפואה פנימית. לאחר מכן, סיים בהצטיינות יתרה התמחות בקרדיולוגיה במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בהמשך,התמחה בצינתורי לב וצינתורים מורכבים לבעיות מסתמיות בטורונטו ,קנדה. הוא מבצע את כל סוגי צינתורי הלב. כמו כן, הוא מומחה בצינתורי כליות לטיפול ביתר לחץ דם עמיד לטיפול שנקראים דנרבציה של עורקי הכליה (renal denervation). יצירת קשר: 058-5518401 האתר שלי : http://yaronarbel.com/

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
מורד שיראזי
מורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם. חברת הנהלת עמותת אומץ לב
כמונימחלות לב צינתור שני

צינתור שני

2 תגובות


שלום,אני בן 52 .לפני 4 שנים עברתי אוטם ושמו לי סטנס .כמו כן הובחן לי בעורק הימני חסימה של 50-70 אחוז..כבר 4 שנים שאני מתאמן בחדר כושר כ 3 פעמים בשבוע משתדל לאכול בריא וכמובן לוקח את התרופות הדרושות.

לפני כשבועיים באימון בחדר כושר הרגשתי כאבים בחזה ..הקרדיולוג שלי המליץ לי לבצע צינתור. בצינתור התגלה שהעורק הימני חסום 90 אחוז.תוצאות בדיקת דם שבוע לפני הצינתור הראו :HDL=55 LDL=75.5 TRIG=81

השאלה שלי למה? הרי כל כך השתדלתי, אכלתי בריא התאמנתי והגעתי להישגים כמו שלא הגעתי בגיל 18 , לקחתי את התרופות ועדיין העורק נחסם..אשמח לקבל תשובה



תגובות

BENO1952
20/09/13 19:36

smiley היי,,זה לא תמיד קשור לערכי הקולסטרול או הטריגליצירידים או לרמת הספורט שאתה/אני/אנו עושים,ולא להקפדה בלקיחת תרופות,,יש גם עניין גנטי ,ו,,,,,,smiley הגוף עושה דברים מתוך "הבנתו" .

העורק כבר היה חסום ב 50-70 אחוז,,אזי במשך הזמן הוא ניסתם עוד קצת,,זה לקח ארבע שנים,,smiley אם לא הייתי עושה ספורט ולוקח תרופות ומקפיד על המזון אזי לבטח התקופה היתה מתקצרת..

העניין הוא למה לא פתרו את הסתימה אז,,המרכז הרפואי ששם צינטרו אותך כניראה "התקמצנו" על סטנט נוסף...

כל טוב,,

קובי שלום,
ראשית אציין כי אני מסכים עם רוב דבריו של בנו. אנו ממליצים ומטפלים במה שידוע נכון להיום כגורם סיכון להחמרה של היצרויות או יצירת היצרויות בעורקי הלב, קרי רמות כולסטרול גבוהות, עישון, העדר פעילות גופנית ועוד. אין ספק שישנם מרכיבים שונים ונוספים אשר איננו מודעים להם, וכמובן הגנטיקה שמשחקת תפקיד חשוב גם כן אשר אותה (נכון להיום) לא ניתן לשנות. בהחלט ייתכן שאם לא היית שומר ומקפיד לעשות פעילות גופנית היית מגיע לצנתור נוסף הרבה לפני.
 
שים לב גם לדבריך שאתה כעת מגיע להישגים שלא היית מגיע בגיל 18 - זה אולי אחת המתנות הכי חשובות שקיבלת וכדאי לשמור על זה!
 
בנוגע לההערה כי צריך היה לפתוח את ההיצרות כבר בצנתור הראשון ולא ל"התקמצן" על סטנט נוסף אני רוצה לציין כי היצרויות שמוגדרות כלא חסימתיות (קרי מתחת ל-70%) לא נהוג לפתוח אותן ולשים סטנט באופן "מניעתי" מהמחשבה שיחמירו עם הזמן. לא מדובר בשיקול כלכלי אלא רפואי, סטנט הוא בסופו של דבר גוף זר בתוך העורק ולמרות שבמקרים בהם יש היצרויות משמעותיות הוא עושה פלאים ועוזר רבות, אין זה המקרה בהיצרויות לא משמעותיות שהרבה פעמים יכולות להישאר כפי שהן שנים רבות, לעיתים להשתפר ולעיתים (כמו במקרה שלך) להחמיר. המטרה היא לא לחליף את העורק בסטנטים ולשים אותם באופן מניעתי לכל נגע כזה שנראה בצנתור. רבים מהנגעים הללו לא יתקדמו ואם ניתן להימנע מהכנסת מספר רב של סטנטים הדבר עדיף (אם כי לעיתים נדרש - כל מקרה לגופו).  
 
חג שמח.