מה המשותף לפוסט טראומה וריצה למרחקים ארוכים ?
אני רץ למרחקים ארוכים ב-4 השנים האחרונות. ב-4 השנים האלה הספקתי לרוץ 4 מרתונים, 2 תחרויות שליחים של 24 שעות, כ 10 חצאי מרתונים ואולטרה מרתון אחד למרחק של 61 קילומטר.
אני חי עם פוסט טראומה מאז מלחמת לבנון הראשונה. קיבלתי אותה "במתנה" בגיזרה המזרחית של לבנון בסדרה של כמה אירועים ביוני יולי 1983.
אז מה המשותףבין פוסט טראומה לריצה למרחקים ארוכים ?
בשני המקרים מדובר בניהול משברים , בניהול משברים לטווח ארוך. במהלך ההכנות לאולטרה מרתון הראשון שלי נתקלתתי במשפט
"אם בריצת אולטרה אתה מרגיש טוב, אל תדאג זה יעבור לך" נשמע כמו מוטו לחיים של פוסט טראומטיים.
ריצה למרחקים ארוכים היא ספורט סיבולת (יש כאלה שטוענים שזה ספורט סבל).
בדומה לפוסט טראומה יש בו הרבה סימני שאלה ? יש רגעים קשים, יש משברים שאתה נכנס אליהם ואתה לא יודע איך תצא מהם ? אם תצא מהם ?
בדומה לפוסט טראומה גם בריצה יש תמיד את סימני השאלה. כל רץ למרחקים ארוכים יגיד לכם שחצי השעה הראשונה של הריצה היא , מבוא לסבל וכאבים, לוקח זמן לגוף להימתח, לדם לזרום, ללב להגיע לדופק הנכון.
בדומה לריצה גם החיים עם פוסט טראומה דורשים סבלנות, דורשים התמדה, דורשים סבלנות.
בדומה לפוסט טראומה גם בריצה , ריצה גרועה לא הופכת אותך לרץ גרוע כמו שבפוסט טראומה יום גרוע לא הופך אותך לכישלון שאין לו סיכוי.
בדומה לפוסט טראומה גם בריצה להיות מוקף בסביבה תומכת זה אחד המפתחות שלך להצליח להתמודד.
פוסט טראומה היא מצב בריאותי למרחקים ארוכים . בשלושים השנים שלי עם פוסט טראומה חוויתי את כל פארק השעשועים של הרגשות והתחושות סביב זה : את ההאשמה, את תחושת הכישלון, את ריסוק החיים, את השחור השחור של הדיכאון שסוגר לך את העיניים וחוסם לך את האופק. לצד אלה חוויתי גם את הצמיחה, את החזרה מהיאוש, את היכולת להתמודד.

נכון אי אפשר למחוק את הטראומה , אתה לא יכול לעשות UNDO לאירועים, חוויות, זיכרון אבל אפשר עם הרבה סבלנות , הרבה תמיכה מהסביבה להגיע למצב שבו הטראומה נוכחת בחייך אבל אתה זה שמנהל אותה. אפשר עם פוסט טראומה לרוץ למרחקים ארוכים או לעשות כל דבר אחר שחולמים עליו.
אנחנו פה בקהילה כדי לתמוך, כדי לעזור, להקשיב , להחליף חוויות קשות או חוויות טובות.
אנחנו פה לטווח הארוך.
אז מה בסופו של דבר משותף לפוסט טראומה וריצה למרחקים ארוכים . שאלו אותי בימים האחרונים "איך אתה מסוגל לרוץ 61 קילומטר ?"
התשובה שלי :
לא רצתי 61 קילומטר , רצתי 61 פעמים , בכל פעם קילומטר אחד.
בתמונה : 11/10/2013 שעה 14:30 בצהריים , אני עם שניים מהבנים שלי חוצה את קו הסיום לאחר למעלה מ-10 שעות של ריצת שטח.

אנחנו יכולים לעשות הכל, העבר שלנו הוא לא מנבא של העתיד שלנו.