שלום רב, מנגנון הפירוק של תכשירים כגון פורינטול (6-מרקפטופורין)  ואימורן (אזאטיופרין) מורכב מאוד ומשתנה בין חולים שונים. ההמלצה הכללית לגבי פורינטול היא להגיע למינון של 1-1.5 מ"ג לק"ג ליום אך יש חולים שהמינון המתאים להם נמוך יותר ויש כאלה שהמינון המתאים להם גבוה יותר. ישנן מספר דרכים לעקוב אחרי השפעת התכשיר והתאמת המינון לחולה-למשל מרכיבים בספירת הדם, תפקודי הכבד וכן בדיקות של תוצרי פירוק התרופה והמבנה הגנטי של האנזים העיקרי האחרי על פירוק התכשיר (בדיקות אילו אינן שגרתיות ומתבצעות בעיקר במרכזים למחלות מעי דלקתיות). כפי שקראת, אחת הדרכים להשפיע על פעילות התכשיר לכיוון של העלאת יעילות ללא החמרת תופעות הלוואי (כגון הפגיעה הכבדית) היא תוספת התרופה אלופורינול. במידה ובוחרים באסטרטגיה זו ולא בחלופות אחרות הדבר צריך להיעשות תוך בקרה רפואית צמודה מאוד של המדדים שהוזכרו לעיל ואחרים, שכן האלופורינול "מסיט" את חומרי הפירוק של פורינטול/אימורן כך שההשפעה עשויה להיות מוגברת יתר על המידה . הביטוי עשוי להיות, למשל, פגיעה משמעותית בספירת הכדוריות הלבנה וביכולת התמודדות הגוף עם זיהומים.

לסיכום: כדאי לדון עם הרופא/ה המטפל/ת על כל חלופה טיפולית שתאפשר שליטה במחלתך-בין אם על ידי שימוש בפורינטול ובין אם על ידי תכשירים נוספים (כגון אלופורינול) /אחרים, ולקחת החלטות במשותף, תוך הבהרת המשמעויות מבחינת תופעות לוואי אפשריות ודרכי המעקב המומלצות.

מאחלת שיפור מהיר וכל טוב ד"ר איריס דותן