מנהלי קהילה
מובילי קהילה
שלום
עברתי תאונת דרכים עם אופנוע אחרי שנתיים התחילו לי תסמינים של כאבי ראש חרדה והתקפי זעם לחץ . לאט לאט הבנתי שניקוטין וקפאין מפחיתים את התסמינים אז הפסקתי לגמרי וזה עבר לי פשוט והכל היה בסדר , חשבתי שזה משהו חולף וחזרתי לעשן ולשתות קפה וכו ואז זה חזר לי עוד פעם .. ושהפסקתי שוב זה לא עבר . מה שקרה זה שבמקום התקפי זעם לחץ וחרדה נהיה לי דיכאון כבד לא יכול לזוז . אז שאני צורך קפאין וניקוטין נהיה לי התקפי זעם חרדה לחץ ושאני מפסיק נהיה לי דיכאון קשה . דרך אגב אין קשר לגמילה כי עשיתי הפסקה חצי שנה מניקוטין וקפאין ואלכוהול , התסמינים נעלמו אבל היה דיכאון . ופשוט אני יעשן יום יומיים ההתקפי זעם חוזרים לי . חחח וואלה זה מצחיק אותי כבר , עשיתי סיטי ראש ועוד בדיקה שמראה את הגלים במוח והכל היה תקין . הנירולוג שלח אותי לפסיכיאטר והוא אמר לי שזה נשמע כמו פגיעה אורגנית והוא המליץ על כדורים ושיחות .. מה אתה אומר מה לעשות ?
איציק-ניסני
אני לא רופא .יש פורום דכאון וחרדה מתאים להעלות בו את שאלתך החשובה .מה שאני מציע.ושוב אינני רופא או מטפל . הינו לעשות בדיקות דם מפורטות לבדוק עם עצמך ,מה קורה לך בסביבת האנשים הקרובה לך,כמה מים אתה שותה ליום ,שעות שינה ,מזון ,סוג משך העבודה ,ועם כל המימצאים לבוא לפסיכיאטר ולבקש פגישה גם עם פסיכולוג במסגרת הקופה.יתכן ויימצא שיש לך סוג של חוסר בנוירוטרנסימטר זה או אחר .יצכן ויתברר שיש לך סוג של OCD.מה שבטוח אל תישאר במצב הזה כי זה לא עושה טוב לנשמה ומחליש את הגוף. רק בריאות.
פרופ'-איתן-אוריאל
במידה והבדיקה הנוירולוגית ובדיקות ההדמיה תקינות אני מציע לשמוע בקול הנוירולוג. ניתן לשקול עמו טיפול תסמיני בנוגדי דכאון או חרדה.
כל טוב ובהצלחה
יוסף k
אתה לא חושב שאולי היה צריך לעשות לי mri ? הייתי אצל הפסיכיאטר ואצל פסיכולוג .. זה לא ברור אם זה פוסט טראומה או פגיעה אורגניט או חוסר איסון כימי
פרופ'-איתן-אוריאל
ההחלטה לגבי אופי ההדמיה צריכה להנתן על ידי הנוירולוג המטפל בהתאם לתלונות וממצאי בדיקתו. אני מציע להתיעץ עמו בנוגע לכך.
בן דויד
כדי לא להיות מדוכא חשוב על דברים טובים, עשה דברים נעימים שאתה אוהב, בעיקר תחביבים, וחשוב על המעשים האלה. כדי לא לדאוג ולפחד, תכנן את מעשיך ואת עתידך במסודר, כמו שנראה לך נכון וטוב. מותר לכעוס כשהכעס מוצדק, כלומר אם באמת עשו לך משהו רע. אם כן, מענישים בהתאם. אם לא, אפשר לוותר על הכעס.