עסאף שלום,

תודה על שבחרת לשתף את הקהילה שלנו במה שעובר עליך ונהיה כאן להקשיב במה שתבחר לספר.

אומנם הפגיעה שלי על רקע שונה (טרור במקום העבודה), אבל בהחלט יכול להזדהות אם מה שאתה מתאר.

גם אני יצאתי בתחושה דומה מפגישת סיכום מפסיכיאטר מומחה לטראומה. דעתו הייתה שהוא מאמין שיש בי את היכולת להתמודד אם המצב ולחזור לחיים נורמליים ואם תיווצר בעיה בעתיד אני מוזמן לפנות אליו שוב. אני ממש לא הייתי בטוח בזה.

יצאתי ל"אזרחות" בחששות כבדים ולאט לאט עם שיקום הגופני גם הפאן הנפשי חזרתי לחיים רגילים.

לא הייתי מספיק ערני לשינווים שחלו בי וכיום לאחר 22 שנה ולימוד התסמיני פוסט טראומה אני יכול להגיד שנותרו צלקות בנפש והמצב לא חזר לקדמותו. בין היתר עדיין חולם על ארועי טרור אם כי בצורה מאט שונה.

בסמוך לארוע הפגיעה שאני עברתי עבר מול עיני ביום ובלילה פריים אחרי פריים כאילו אני בוחן את הארוע בהילוך איטי ומנסה לבדוק איפה יכולתי לפעול אחרת. 

היום החלומות פחות בארוע ההוא אלא הרבה ארועי טרור  אחרים שבהם אני נמצא או צופה.

לא סיפרת אם חזרת לעבוד... במקרה שלי אני בטוח שחזרה לעבודה מיד היטבה איתי גם להחלמה פיסית וגם נפשית. עיסוק בעבודה נתן לי פחות להתעסק בבעיות בנפש אלא יותר לפתור בעיות בעבודה. אולי אפילו יותר מידי עבודה.

האם אתה לאחר תקופת ימי מחלה, חזרת לעבודה? האם אתה משתף בתחושותיך את משפחתך?

אבי 88 תודה להתיחסותך וצר לי לשמוע את מה שעברת מאחל לך החלמה מהירה ורק אושר בחיים , האמת שעוד לא חזרתי לעבודה יש לי פגיעה בעצבים הנירופאטים מטופל בכדורי ליריקה ,וסימבאלטה שאלו תרופות שאי אפשר לעבוד איתם בכלל תחושת כאב ראש כל הזמן חולשה וראש וגוף מסתובב ולא יציב אני נעזר באישתי היקרה על מנת להיכנס למקלחת או לעשות דברים קטנים לפעמים יש ימים שאני בסדר יחסית פיזית יש לי שיתוק שלם ברגל שמאל ונימול כל הזמן חוץ מזרמי החשמל שעוברים בי אני כן משתף את משפחתי שזה אישתי ושלושת יליי למרות שעודנם קטנים הבכור בן 10,אבל אישתי תומכת בי המון הפכה את חייה לגיהנום על מנת לרצות אותי ועל מנת שארגיש טוב עם עצמי למרות שזה מכאיב לי המון לראות אותה מענה את עצמה למעני אני יודע שהי אישתי אהובתי אבל זה מציק לי הרבה ,אני מנסה להתמודד עם מצבי גם מבחינה נפשית אבל אצלי זה כאב פיזי שמעורב ביחד עם כאב נפשי אני זה לא אני עושה דברים מדבר בצורה אחרת התנהגות אחרת אלים אפילו בדיבור אחר כך כאילו שזה היה מישהטא אחר מבקש סליחה מילדיי אם פגעתי בהם או באשתי לא יודע איך להסביר את זה כאילו שאני חי בסרט חוץ מנידודי שינה היום זה היום השלישי שלא ישנתי אני לא מעיז לישון הסיוטים שאני רואה והמחשבות שעוברות לא מניחים לי השתמשתי בקנאבס עזר לי למרות שזאת פעם ראשונה שמתקרב לסמים אבל הפלאשבאקים האלו לא עוזבים אותי.

שלום עסאף,

הצטערתי לשמוע על הימים הקשים שעוברים עליך. האם הפלאשבקים הם של משהו שאתה זוכר? אני שואל כי סיפרת שאינך זוכר דבר מאותו יום.

מכיוון שאתה סובל אני מציע לך לבקש מהפסיכיאטר להפנות אותך לטיפול אצל אדם מורשה מתחום בריאות הנפש שיוכל לעבוד איתך על מה שעובר עליך מבחינה נפשית, ללמד אותך טכניקות שתוכל להשתמש בהן על מנת להרגע, ובאופן כללי להבין טוב יותר את מה שעובר עליך וכיצד להתמודד עם המצב.

שבוע טוב עסאף,

תודה על האיחולים, ואכן אושר וגם בריאות דברים מאוד חשובים בחיים. בתוך מרוץ החיים מבינים עד כמה זה חשוב רק כשמהשהוא משתבש.

הנך בר מזל שיש לך את היכולת לשתף בקשיים את אשתך והילדים. אני חושב שזה מאוד עוזר לך וגם להם.

חזרה לעבודה דבר משני ובשלב ראשון זה הריפוי הפיסי עד כמה שאפשר. יחד עם זאת מניסיון אישי אוכל להמליץ שחשוב שתהיה לך מה שהוא שתוכל לעסוק בו למשך מספר שעות לפי היכולת,  שיעסיק אותך ותרגיש בו שאתה תורם לעצמך או הסביבה. זה יכול להיות לסדר אלבום תמונות שלא מוצאים לזה זמן או ועד הבית .... לא חשוב. העיקר כמה שעות לנסות לחשוב על דברים אחרים.

התלות באחרים ממצב שהייתה בו בוודאי מתסכל , ואם לא מבינים אותך אולי גם מרגיז. אני עד היום זוכר את הסיטואציות אלה. מה שחיזק אותי בימים אלה של האחלמה , סיפוריהם של נפגעים שדומים למצבי ואף בדרגות יותר חמורות שהחלימו והשתקמו. יש בזה כוח. אם הם הצליחו גם אני יכול והמצב הזה הוא זמני!!!

כפי שממליץ דניאל, חפש את האנשי המקצוע הטובים ביותר עבורך למצבך היום, למד מניסיונם של נפגעים במצבך.

רפואה שלמימה

אבי88