שלום לך:

ראשית שתהיה לבעלך רפואה שלמה.

ידוע כי אבחון של מחלת הסרטן על כל סוגיה מהווה איום על החולה ומשפחתו ויוצר תחושת מתח. עם זאת כיום ניכרת התקדמות משמעותית במענים הרפואיים שניתנים לחולי סרטן ומחלת הסרטן הפכה להיות מחלה שאפשר לחיות אתה לאורך שנים.

אינני רופאה וגם אינני יודעת באיזו שלב המחלה של בעלך, אולם אני סבורה שאם הוא נותח הרי שמדובר בשלבים ראשוניים שבו הגידול הנו נתוח. האם בעלך מועמד לטיפולים נוספים, קרי הקרנות או כימותרפיה?

כמובן שאם אתם  במעקב זה יוצר דריכות, אולם אם מדובר רק במעקב הרי שאפשר יותר להתעודד ולנסות לחזור אט אט לשגרת החיים.

חשוב לתת לגיטימציה לתחושות שליליות, לדבר, לשתף, להיעזר בבני משפחה וגם באנשי מקצוע (בכל בי"ח, קופ"ח יש צוות שנותן מענה רגשי. יש גם את האגודה למלחמה בסרטן). , אולם גם חשוב להיות אופטימיים, לנסות להסתכל על החיובי, לראות כיצד אפשר להמשיך בשגרת החיים ובדברים שאוהבים לעשות.

אגב, יש לנו באתר זה פורום לבנ ובנות זוג של חולי סרטן-תוכלי להירשם לקבוצה.

אשמח גם אם תשתפי בפורום זה עם מה את מתמודדת, מה קשה לך, אם את זקוקה לעיצה וכד'.