מנהלי קהילה



שיתוף קטן
את התהליך שלי התחלתי לפני כשבועיים, אחרי בולמוס ממש קשה שבו לא הצלחתי להקיא. ושמתי סוף..החזקתי את עצמי כמו שצריך בשבוע הראשון וגם בסופ"ש . הייתה לי מעידה בתחילת שבוע שאחריה הקאתי פעם אחת. אך קמתי והמשכתי ללכת. והנה עוד חמישה ימים אני מחזיקה מעמד. הבעיה היחידה והרצינית שלי היא העצירויות. ומה כבר לא ניסיתי :( אחרי כמה ימים של עצירות גם רופאת המשפחה שלי המליצה לי על חוקן או משהו ( הרי לא סיפרתי לה שאני בולמית שנה וחצי) היא הסבירה שיש תהליך הרעלה בגוף אחרי מספר ימים. כמובן נתנה לי הפנייה לרופא גסטרו- אני נורא מפחדת לקבוע תור. נראה לי שהרסתי לעצמי את כל המערכת ..אני שבועיים כבר מנסה לאכול מסודר שותה מים, שום דבר לא זז. כדי להזיז משהו לפחות פעם בשבוע אני מכינה תה סנה ממש ממש חלש. שלא גורם לשלשול אך טיפה עוזר לי ..מרוב המאמצים יש לי כבר כאבים בבטן התחתונה. ניסיתי הכל - זרעי פשתן , סיבים תזונתיים , יוגורטים, פירות וירקות, מים ומה לא..זה פשוט מאד מתסכל אותי. כמובן שאני מחזיקה את עצמי ולא לוקחת משלשלים חוץ מהנאמר לעיל. אבל התחושה של הנפיחות לא נותנת לי להרגע. אני לא מסוגלת להמשיך להכניס כל כך הרבה אוכל ביום כשהוא לא יוצא בכלל. למישהו יש מושג מה עושים? אני עושה את המקסימום שלי, כל מה שאני יכולה -זה כולל טיפול פסיכולוגי , יומן מעקב ,ארוחות מסודרות, פינוקים שיגרמו לי להרגיש טוב יותר וכל כל כל דבר אפשרי. אני במלחמה מתמדת כל יום. אבל מה קורה לגוף שלי ://///////?
נלחמת
ואוו כל הכבוד על הכוח רצון להפסיק! זה ממש לא פשוט ובכלל לא מובןמאליו.. למה לא לספר לרופאת משפחה את האמת? בכל אופן עשית את הצעד של הפנייה לטיפול את בטיפול פסיכולוגי אז אולי עוד קצת אומץ וכוח ותפני לטיפול גם בצד הפיזי של המחלה? אני בטוחה שיהיה לה איך לעזור לך..המון בהצלחה!!
דנה אברמוביץ
באמת כל הכבוד על ההחלטה ועל הנחישות! אני מניחה שזו באמת תחושה קשה מנשוא, העצירות הזו. לפעמים יכול לקחת יותר זמן עד שהמערכת חוזרת לתפקד. בנתיים השתמשי בחוקנים, כפי שהרופאה המליצה לך וקבעי תור לרופא גסטרו. לכי תדעי, אולי עד אז העניינים יתחילו להסתדר :)