מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

לחזור לחיים ...

27/05/15 18:11
1 תגובות
לחזור לחיים כי הקרובים אליי ביותר לא הספיקו,לא הצליחו למצות את החיים עד תום,עד קץ,ושנים שאני מרגיש כמו כאילו שורד אותם,לא בגלל שאני לא בזוגיות,ולא בגלל שאני בעל דירה פרטית ... אני מרגיש שאני שורד את החיים,בגלל ש-מורה דרכי איננו עוד,וזאת שגרמה לי לחיי,ולו במעט,גם בזמנים קשים גם איננה,ואם לאמר את האמת אני לא מצליח,לא מצליח להשתחרר מההרגשה הזאת,שאני כאן כי הם כבר לא,וזה עצוב,אני כאן כדי להנציח את שמם ופועלם ... ולא מצליח לחזור לחיים ... :/

1 תגובות

אבי-אגלמז-(אבי88)
27/05/15 19:23
רפאל שלום תחושת השליחות שלך לא בהכרח דבר עצוב. הנסיבות הם טרגיות והלוואי ולא היו. נראה שאף אחד לא חוזר בדיוק למה שהיה קודם הארוע . גם אם אנו לא חווים טראומה הרי חיינו משתנים במהלך השנים. בוודאי שאחרי ...
רפאל שלום
תחושת השליחות שלך לא בהכרח דבר עצוב.
הנסיבות הם טרגיות והלוואי ולא היו.
נראה שאף אחד לא חוזר בדיוק למה שהיה קודם הארוע . גם אם אנו לא חווים טראומה הרי חיינו משתנים במהלך השנים. בוודאי שאחרי טראומה.
ישנם כאלה שלא מצליחים להשתקם וחייהם לא חיים ולא תמיד זה מובן לסביבה הקרובה. כי הרי ניצלת ממצב מסוכן תגיד תודה תמשיך לחיות.
אמירות כאלה מתסכלות ולא עוזרות.
וישנם כאלה שדווקא לוקחים את החיים לכיוון טוב יותר כי החיים מקבלים משמעות אחרת לאחר מצב מסכן חיים.
לשם כך אנחנו זקוקים לעוגנים כדי לטפס במצוק תלול. הנצחה של קרובים עוגן מאוד משמעותי שיכול לעזור בשיקום.
כך בכל אופן לפי תפיסת עולמי..