דברים שכדאי לדעת.



סיפור בהמשכים - או , למה לא להוציא קרוב משפחה מבית חולים שיקומי אם יש הבחנה על קיומו של פוטנציאל שיקומי:

בשבוע שעבר פנתה אלי אישה צעירה שאימה אושפזה לאחר אירוע מוחי קשה. עברה שיקום 3 חודשים. לאחר דרישת המשפחה - עוד שבועיים ואז שוחררה לביתה במצב קשה של פגיעה ביכולת הדיבור, ההליכה ובצוע מטלות רגילות והבחנה מקצועית של הרופא שיש לה עוד פוטנציאל שיקומי. כלומר, עדין לא נסתם הגולל! רק מה, זה עולה לקופה הרבה כסף. ומרגע שהמשפחה לקחה את האם הביתה היא עלתה על מסלול קשה של מלחמה על הזכות לשיקום. האם בביתה כמעט חודש. הקופה שלחה פיזיוטראפיסט אבל לא מעניקה שום המשך שיקום בליקויי הדיבור. דבר המעלה את הסיכון לליקויי תקשורת רציניים שהשפעתם על איכות חייה וחיי המשפחה קשים מנשוא.

עמותת נאמן פנתה לנציבות קבילות הציבור של משרד הבריאות והנחתה את הבת להתחיל לצעוק! כן , ממש כך. ולכתוב מכתבים לכל עבר ולהתלונן. הבוקר ניראה שדברים מתחילים לזוז. וישלח מטפל בדיבור. אנחנו נמשיך לעקוב.

ולמה אני מספרת לכם כל זה? כדי שאם חלילה תקלעו, או מי מיקירכם למצב כזה, טפו טפו, זה קורה גם לראשי ממשלות ומנהלי חברות ענק, לא למהר להוציא אותום מבית החולים. שום בית חולים לא העז, עדין, לזרוק חולה לרחוב. ותילחמו על הזכות לשיקום. אם לא תדעו איך, התקשרו לעמותת נאמן, אנו כאן בשביל זה

077-4665213

שולמית.