כלום לא קורה ממשיכה לאכול ולהשמין לא לאכול זה לא אופציה (נניח) אז נשארה רק ברירה אחת- לחתוך השאלה היא רק איפה וכמה

הי לך, גם אני מרגישה שמנה, וזה קשה, אני מנסה לראות בזה את העובדה שאני לא מושלמת ולעולם לא אהיה ולקבל את החסרונות האלה ולנסות גם לראות את היתרונות..את הדברים שיכולים להיות טובים אם ניתן להם..בזמן האחרון גם אני רוצה לחתוך במקום זאת הלכתי ועשיתי עוד חורים באוזניים..זו גם תחושת הכאב והשליטה וגם פחות גורם להרגיש רע אחר כך..

מאוד קשה ומתסכל עכשיו.. ואולי גם מכעיס? אני מבינה שקשה לראות עוד אופציות להתמודדות.. ובכל זאת רוצה להציע לחשוב ביחד על אופציות נוספות כדי להתמודד עם הקושי מבלי לחתוך - מה דעתך?? שתהיה שבת טובה ורגועה.

וואי מזדהה איתך לגמרי... אבל אל תחתכי את עצמך . תעשי לעצמך טובה ולגוף שלך , את לא רוצה להסתובב עם צלקות מגעילות על הגוף, שהילדים שלך ישאלו מה זה ולא תדעי מה לענות, שתתביישי ללכת עם בגדים קצרים.. והכאב וה״רוגע״ שלחתוך נותן , זה רק ריגעי. זה לא שווה את זה מניסיון , אני אישית גם חתכתי השבוע ואני ממש מצטערת על זה ואני יודעת שזאת טעות. תנסי להביע את הכאב שלך בצורה פחות הרסנית

תראי.. זה קשה.. זה מכניס אותי להתקפי חרדה נוראיים שרק לחתוך מפסיק אותם.. אבל אסור להישבר.. כשיש לך דחף לחתוך תנסי אולי לצאת מהבית, לעשות ספורט או הליכה, לקשקש על דף, לצעוק, לרוץ , לדבר.. להוציא את הכאב בדרך שונה .. כי הסימנים האלה של הסכין לא יעלמו