אני אגיד לך משהו שאולי ישמע נדוש: אל תעצרי את שגרת החיים שלך בגלל הפיגועים.
אם להיות כנה, בעיניי אנחנו לא מספיק חזקים מול הטרור. שלא לומר שיש לנו את הממשלה הכי-סופר-גרועה בעולם (עוד מעט תהיי בת 18 ותוכלי לנקום בהם בקלפי, בערך כשתיגמר תקופת הכהונה שלהם), אבל זה שהממשלה גרועה, זה לא אומר שצריך להיות בפחד.

אז נכון שמה שאני אומר לא ממש יעזור אבל... המטרה של המחבלים היא להביא אותנו למצב של שיתוק מוחלט והישארות בבית. שנפחד מהם. זה בדיוק מה שהם רוצים. אם כולנו עכשיו נעצור את שגרת חיינו ולא נלך מחר לעבודה או לבית הספר, מי שיפגע מזה בסופו של דבר אלו יהיו אנחנו: לא נדע דברים חדשים, לא נזכה להכיר אנשים חדשים, לא נרוויח כסף, לא נתקיים ולא נחיה, בעיקר נשקע בחרדה איומה ובמחשבות קשות על העובדה שאולי הם יבואו לכאן אלינו מחר בבוקר.

אז נכון. אסור ללכת בשאננות ומאוד מומלץ שאם את מסתובבת עם אוזניות, אל תסתובבי איתן כל הזמן או לפחות תנמיכי את המוזיקה ותהיי ערנית לגבי מי שהולך לפנייך ובצדדייך במדרכה ובכל מקום. אבל לא צריך גם את זה להפוך לפרנויה ולפאניקה ובעיקר, הערנות חשובה, הבריאות המנטלית והפיזית חשובה, והכי חשוב זה לא לתת לפחד להכניע אותנו.

אני בטוח שאת חזקה. יודע ומאמין בזה רק מהעובדה שבאת לבקש עזרה. וטראומה, כל אחד יכול לחוות אותה. בת 14 ובת 25 יכולות לחוות אותה בדיוק באותה מידה. אני לא מזלזל בזה בעיקר לאור העובדה שאני גדול ממך סך הכל ב4 שנים, אז המרחק בינינו לא ממש עצום ובגילך גם לי היו חרדות כאלו (אפילו בגיל הרבה יותר צעיר).

מה שחשוב עכשיו לעשות, אם את עדיין ערה כאן בשעה הזאת, זה לנתק את המחשב והטלוויזיה מהחשמל וכמה שפחות להתעדכן בחדשות. אם יעזור לך יום חופש מבית ספר, אז אחלה. קחי יום, קחי גם יומיים, אבל אל תגזימי כי זה רק יפגע בך. אבל אל תשכחי להמשיך לחיות בתוך החרדה. את סך הכל צעירה ואני בטוח ומשוכנע שיהיו לך חיים ארוכים וטובים.

שמרי על עצמך ואם יש משהו שאפשר לעזור בו להקשיב או סתם לדבר שלחי לי הודעה :) לילה טוב ושקט.

עדי 26 בוקר טוב,

אכן עוברים ימים לא קלים על מדינתינו ובהחלט יש סיבה לדאגה ולחרדות שאת מתארת. 

החשיפה של הארועים אלה בתקשורת במינון לא פרופורציונאלי לא מקל על הצופים או מאזינים.

 לפחד יש גם תפקיד חיובי והוא שומר אלינו. ובימים אלה בהחלט יש להיות ערניים יותר מתמיד ולדווח למשטרה על כל ארוע חריג, אדם חשוד בסביבה שלך. אזרחים גם הצעירים בהחלט יכולים לסייע לכוחות הביטחון ובלא מאט מקרים נמנעו אסונות או פיגועים גדולים יותר בזכות האזרחים. ביכולתך לעזור.

דבר נוסף, אינני יודע אם בביתך הטלביזיה פתוחה כל היום בערוצי החדשות שמדווחים ללא הרף על הפיגועים. אם כן זה בסדר אם תסבירי להורים שלך שזה גורם לך לחרדות ותבקשי להעביר לערוץ אחר. אפשר לצפות בתוכניות יותר רגועות.

מה שאותי מרגיע בימים מאוד קשים זה הידיעה שאני שייך לעם ששרד מצבים מאוד קשים , הם לא ישברו אותנו ויש בנו את הכוח  לשרוד את הגל טרור הנוכחי. 

את מוזמנת לשתף איך עבר אליך היום.

אבי88

עדי16 שלום, ברוכה הבאה לקהילה שלנו. קודם כל - כמו שאבי88 אמר, זה נורמלי להרגיש ככה, נורמלי לפחד, גם אם זו הרגשה מאד לא נעימה. קרוב לוודאי שהיא תחלוף ממש מהר והמיוחד כשיחזור השקט והבטחון. והוא יחזור. כתבת שאת מחפשת ממישהו עזרה.. האם אינך פונה להורים שלך או לאחרים או אחיות גדולים יותר שיכולים לעזור לך? במקרה שהם לא מספיק זמינים, אולי תפני אל היועצת בבית הספר. בכל מקרה, את מוזמנת להישאר איתנו ולכתוב ולשאול ככל שרק תרצי.

רציתי לספר לך שהייתי בערך בגילך כשהעיר שלי הייתה בכותרות ודי הרבה.

וזה הכי נורמלי בעולם מה שאת כותבת, את מזכירה לי את עצמי בגילך .

אני זוכרת אז שפתאום נגמרה חופשת סוכות(האירוע הראשון קרה בחופש) והתחלנו לדבר על זה שמחר צריך לנסוע לבית ספר באוטובוס ולעבור שם .. וכולם  פחדו  ולא ידעו מה עושם עכשיו.. סוג של סידרנו לעצמנו כללים של זהירות כי לא הייתה ברירה. אני ממש מקווה שהפעם ירגע פה הרבה יותר מהר מאז.. 

בכל מקרה רצית שתדעי שאת לא היחידה שמרגישה ככה , ושיש עוד אנשים שעברו את זה כשהם היו בגילך, ושאני פה אם את צריכה לדבר.

עדי 26 ,

רציתי להוסיף לתגובה המקסימה של פנינה שנכון שיש עוד הרבה שעוברים את המצבים הלא סימפטיים יחד איתנו.

 אך בניגוד להרבה אחרים לך היתה את התבונה לשתף. זה מה שהוא שלא תמיד עושים ולפעמים שומרים את הדברים בבטן. טוב עשית שפנית וספרת. הרבה פעמים תחושי הקלה בלשתף, ובשביל זה אנחנו כאן.

אם תמצאי לנכון תפני ליועצת בי"ס כפי שהמליץ דניאל.