כמוניטראומה מטרור ומלחמהלא יכולה להפסיק לבכות

לא יכולה להפסיק לבכות

12/10/15 0:27
5 תגובות
אני מרגישה די קטנה לעומת כל מי שכותב פה.. אני בת 14.
אולי אחרי מה שאני אכתוב פה יחשבו שאני קטנה מידי כדי להבין מה זה טראומה..
בזמן האחרון עם כל הפיגועים האלו
נהייתי מאוד בלחץ... אפילו סתם להסתובב ברחוב. החדשות היו מפוצצות בכתבות על דברים שקורים ואני לא יכלתי שלא לראות כי ההורים שלי צריכים להתעדכן.
היום ראיתי שהיה פיגוע בגן שמואל, שזה 5 דקות מהבית שלי. כששמעתי את זה נכנסתי לסוג של טראומה. התחלתי לבכות ולרעוד. אחרי זה אמרו שהוא ברח לעיר שלי. ממש! ועכשיו אני בכלל לא יודעת מה לעשות, אני לא יודעת אם תפסו אותו או שלא.. בנתיים אני רק בוכה ומחפשת ממישהו עזרה. מפחדת ללכת מחר לבית ספר ולהיחשף לסכנה.

5 תגובות

Anonymouse
Anonymouse
12/10/15 0:39

אני אגיד לך משהו שאולי ישמע נדוש: אל תעצרי את שגרת החיים שלך בגלל הפיגועים. אם להיות כנה, בעיניי אנחנו לא מספיק חזקים מול הטרור. שלא לומר שיש לנו את הממשלה הכי-סופר-גרועה בעולם (עוד מעט תהיי בת 18...

אני אגיד לך משהו שאולי ישמע נדוש: אל תעצרי את שגרת החיים שלך בגלל הפיגועים.

אם להיות כנה, בעיניי אנחנו לא מספיק חזקים מול הטרור. שלא לומר שיש לנו את הממשלה הכי-סופר-גרועה בעולם (עוד מעט תהיי בת 18 ותוכלי לנקום בהם בקלפי, בערך כשתיגמר תקופת הכהונה שלהם), אבל זה שהממשלה גרועה, זה לא אומר שצריך להיות בפחד.



 



אז נכון שמה שאני אומר לא ממש יעזור אבל... המטרה של המחבלים היא להביא אותנו למצב של שיתוק מוחלט והישארות בבית. שנפחד מהם. זה בדיוק מה שהם רוצים. אם כולנו עכשיו נעצור את שגרת חיינו ולא נלך מחר לעבודה או לבית הספר, מי שיפגע מזה בסופו של דבר אלו יהיו אנחנו: לא נדע דברים חדשים, לא נזכה להכיר אנשים חדשים, לא נרוויח כסף, לא נתקיים ולא נחיה, בעיקר נשקע בחרדה איומה ובמחשבות קשות על העובדה שאולי הם יבואו לכאן אלינו מחר בבוקר.



 



אז נכון. אסור ללכת בשאננות ומאוד מומלץ שאם את מסתובבת עם אוזניות, אל תסתובבי איתן כל הזמן או לפחות תנמיכי את המוזיקה ותהיי ערנית לגבי מי שהולך לפנייך ובצדדייך במדרכה ובכל מקום. אבל לא צריך גם את זה להפוך לפרנויה ולפאניקה ובעיקר, הערנות חשובה, הבריאות המנטלית והפיזית חשובה, והכי חשוב זה לא לתת לפחד להכניע אותנו.



 



אני בטוח שאת חזקה. יודע ומאמין בזה רק מהעובדה שבאת לבקש עזרה. וטראומה, כל אחד יכול לחוות אותה. בת 14 ובת 25 יכולות לחוות אותה בדיוק באותה מידה. אני לא מזלזל בזה בעיקר לאור העובדה שאני גדול ממך סך הכל ב4 שנים, אז המרחק בינינו לא ממש עצום ובגילך גם לי היו חרדות כאלו (אפילו בגיל הרבה יותר צעיר).



 



מה שחשוב עכשיו לעשות, אם את עדיין ערה כאן בשעה הזאת, זה לנתק את המחשב והטלוויזיה מהחשמל וכמה שפחות להתעדכן בחדשות. אם יעזור לך יום חופש מבית ספר, אז אחלה. קחי יום, קחי גם יומיים, אבל אל תגזימי כי זה רק יפגע בך. אבל אל תשכחי להמשיך לחיות בתוך החרדה. את סך הכל צעירה ואני בטוח ומשוכנע שיהיו לך חיים ארוכים וטובים.



 



שמרי על עצמך ואם יש משהו שאפשר לעזור בו להקשיב או סתם לדבר שלחי לי הודעה :) לילה טוב ושקט.


אבי-אגלמז-(אבי88)
מוביל קהילה
לפני כ20 שנה כמעט נפרדתי מהעולם בארוע חבלני ללא התראה מוקדמת וללא ברירת קנס. מאותו יום מרגיש שהחיים ניתנו במתנה ולא מקטר על הנכות שנותרה, אלא מברך על כל יום. כפועל יוצא מודה לכל יום שזוכה לראות את אור השמש ,
12/10/15 6:59

עדי 26 בוקר טוב,

 

אכן עוברים ימים לא קלים על מדינתינו ובהחלט יש סיבה לדאגה ולחרדות שאת מתארת. 

 

החשיפה של הארועים אלה בתקשורת במינון לא פרופורציונאלי לא מ...

עדי 26 בוקר טוב,



 


אכן עוברים ימים לא קלים על מדינתינו ובהחלט יש סיבה לדאגה ולחרדות שאת מתארת. 



 


החשיפה של הארועים אלה בתקשורת במינון לא פרופורציונאלי לא מקל על הצופים או מאזינים.



 


 לפחד יש גם תפקיד חיובי והוא שומר אלינו. ובימים אלה בהחלט יש להיות ערניים יותר מתמיד ולדווח למשטרה על כל ארוע חריג, אדם חשוד בסביבה שלך. אזרחים גם הצעירים בהחלט יכולים לסייע לכוחות הביטחון ובלא מאט מקרים נמנעו אסונות או פיגועים גדולים יותר בזכות האזרחים. ביכולתך לעזור.



 


דבר נוסף, אינני יודע אם בביתך הטלביזיה פתוחה כל היום בערוצי החדשות שמדווחים ללא הרף על הפיגועים. אם כן זה בסדר אם תסבירי להורים שלך שזה גורם לך לחרדות ותבקשי להעביר לערוץ אחר. אפשר לצפות בתוכניות יותר רגועות.



 


מה שאותי מרגיע בימים מאוד קשים זה הידיעה שאני שייך לעם ששרד מצבים מאוד קשים , הם לא ישברו אותנו ויש בנו את הכוח  לשרוד את הגל טרור הנוכחי. 



את מוזמנת לשתף איך עבר אליך היום.



אבי88


דניאל-איגר
12/10/15 12:14
עדי16 שלום, ברוכה הבאה לקהילה שלנו. קודם כל - כמו שאבי88 אמר, זה נורמלי להרגיש ככה, נורמלי לפחד, גם אם זו הרגשה מאד לא נעימה. קרוב לוודאי שהיא תחלוף ממש מהר והמיוחד כשיחזור השקט והבטחון. והוא יחזור. כ...
עדי16 שלום, ברוכה הבאה לקהילה שלנו. קודם כל - כמו שאבי88 אמר, זה נורמלי להרגיש ככה, נורמלי לפחד, גם אם זו הרגשה מאד לא נעימה. קרוב לוודאי שהיא תחלוף ממש מהר והמיוחד כשיחזור השקט והבטחון. והוא יחזור. כתבת שאת מחפשת ממישהו עזרה.. האם אינך פונה להורים שלך או לאחרים או אחיות גדולים יותר שיכולים לעזור לך? במקרה שהם לא מספיק זמינים, אולי תפני אל היועצת בבית הספר. בכל מקרה, את מוזמנת להישאר איתנו ולכתוב ולשאול ככל שרק תרצי.
פנינה-27
12/10/15 18:22

רציתי לספר לך שהייתי בערך בגילך כשהעיר שלי הייתה בכותרות ודי הרבה.

וזה הכי נורמלי בעולם מה שאת כותבת, את מזכירה לי את עצמי בגילך .

אני זוכרת אז שפתאום נגמרה חופשת סוכות(האירוע ה...

רציתי לספר לך שהייתי בערך בגילך כשהעיר שלי הייתה בכותרות ודי הרבה.



וזה הכי נורמלי בעולם מה שאת כותבת, את מזכירה לי את עצמי בגילך .



אני זוכרת אז שפתאום נגמרה חופשת סוכות(האירוע הראשון קרה בחופש) והתחלנו לדבר על זה שמחר צריך לנסוע לבית ספר באוטובוס ולעבור שם .. וכולם  פחדו  ולא ידעו מה עושם עכשיו.. סוג של סידרנו לעצמנו כללים של זהירות כי לא הייתה ברירה. אני ממש מקווה שהפעם ירגע פה הרבה יותר מהר מאז.. 



בכל מקרה רצית שתדעי שאת לא היחידה שמרגישה ככה , ושיש עוד אנשים שעברו את זה כשהם היו בגילך, ושאני פה אם את צריכה לדבר.



 


אבי-אגלמז-(אבי88)
מוביל קהילה
לפני כ20 שנה כמעט נפרדתי מהעולם בארוע חבלני ללא התראה מוקדמת וללא ברירת קנס. מאותו יום מרגיש שהחיים ניתנו במתנה ולא מקטר על הנכות שנותרה, אלא מברך על כל יום. כפועל יוצא מודה לכל יום שזוכה לראות את אור השמש ,
12/10/15 21:38

עדי 26 ,

 

רציתי להוסיף לתגובה המקסימה של פנינה שנכון שיש עוד הרבה שעוברים את המצבים הלא סימפטיים יחד איתנו.

 אך בניגוד להרבה אחרים לך היתה את התבונה לשתף. זה מה שהוא שלא ת...

עדי 26 ,



 


רציתי להוסיף לתגובה המקסימה של פנינה שנכון שיש עוד הרבה שעוברים את המצבים הלא סימפטיים יחד איתנו.




 אך בניגוד להרבה אחרים לך היתה את התבונה לשתף. זה מה שהוא שלא תמיד עושים ולפעמים שומרים את הדברים בבטן. טוב עשית שפנית וספרת. הרבה פעמים תחושי הקלה בלשתף, ובשביל זה אנחנו כאן.



אם תמצאי לנכון תפני ליועצת בי"ס כפי שהמליץ דניאל.


מנהלי קהילה

רמי יולזרי
רמי יולזרי
מתמודד עם פוסט טראומה מאז מלחמת לבנון הראשונה, רץ למרחקים ארוכים , מאד .  אב ל-3 בנים, תושב נס ציונה, יזם חברתי , מנהל חברה משפחתית למחקרי שוק , ועוד 
עמותת נט
עמותת נט"ל
נט"ל, נפגעי טראומה על רקע לאומי, היא עמותה (מלכ"ר) א-פוליטית, אשר הוקמה על ידי ד"ר יוסי הדר ז"ל ז"ל, הוגה המרכז ויוזמו, ויהודית יובל רקנאטי, יו"ר העמותה. נט"ל הוקמה בשנת 1998 מתוך רצון להעלות למודעות הציבורית את תופעת הטראומה על רקע לאומי, קרי השלכותיו של הסכסוך הישראלי-ערבי, ולהבחין בין נפגעיה של טראומה זו לבין נפגעי טראומה כתוצאה מאירועים א
גלי דגן
גלי דגן
גלי דגן -סמנכ"ל שיווק והסברה בנט"ל

מובילי קהילה

אבי אגלמז (אבי88)
אבי אגלמז (אבי88)
לפני כ20 שנה כמעט נפרדתי מהעולם בארוע חבלני ללא התראה מוקדמת וללא ברירת קנס. מאותו יום מרגיש שהחיים ניתנו במתנה ולא מקטר על הנכות שנותרה, אלא מברך על כל יום. כפועל יוצא מודה לכל יום שזוכה לראות את אור השמש ,