שלום לכולם

13/10/15 14:19
3 תגובות
ימים מתוחים עוברים על כולנו.
נשמח לעמוד לרשותכם פה בקהילה או בקו הסיוע של נט"ל בטלפון 1-800-363-363.
בתקווה לימים שקטים יותר...

דנה
עובדת סוציאלית בקו הסיוע, נט"ל
נפגעי טראומה על רקע לאומי

3 תגובות

אפרת_זיו
13/10/15 22:17
אז מה עושים עם היום הזה? דפדפתי בפייסבוק ויש סרטונים שנפתחים אוטומטית בלי ששמים לב. ככה נחשפתי בעל כורחי לפיגוע הדריסה היום. ולא אפרט בכוונה אבל אני לא יכולה לאכול מאז ורק רואה את זה מול העיניים. מתה...
אז מה עושים עם היום הזה? דפדפתי בפייסבוק ויש סרטונים שנפתחים אוטומטית בלי ששמים לב. ככה נחשפתי בעל כורחי לפיגוע הדריסה היום. ולא אפרט בכוונה אבל אני לא יכולה לאכול מאז ורק רואה את זה מול העיניים. מתה מפחד. בחילה ובטן מתהפכת :( איך איך איך? ומה עושים? איך יוצאים מהבית? איך לא מראים את החרדה לילדים?
אבי-אגלמז-(אבי88)
מוביל קהילה
לפני כ20 שנה כמעט נפרדתי מהעולם בארוע חבלני ללא התראה מוקדמת וללא ברירת קנס. מאותו יום מרגיש שהחיים ניתנו במתנה ולא מקטר על הנכות שנותרה, אלא מברך על כל יום. כפועל יוצא מודה לכל יום שזוכה לראות את אור השמש ,
13/10/15 22:43
שלום מיתר אולי זה פתרון חלקי אבל ניתן להגדיר בפייסבוק שלא תהיה הפעלה אוטומטית של סרטונים. נכון אנחנו מוצפים ביותר מידי מקורות מידע ולצערי בעת האחרונה מאוד מוחשיים גם בגלל שיש הרבה מאוד מצלמות בשטח ו...
שלום מיתר
אולי זה פתרון חלקי אבל ניתן להגדיר בפייסבוק שלא תהיה הפעלה אוטומטית של סרטונים.
נכון אנחנו מוצפים ביותר מידי מקורות מידע ולצערי בעת האחרונה מאוד מוחשיים גם בגלל שיש הרבה מאוד מצלמות בשטח והכל עולה לרשת ומופץ במהירות הבזק ללא שום סינון.
נדמה לי שחשוב שכל אחד יקבע לעצמו לכמה מידע רוצה להחשף, כל כמה זמן רוצה לשמוע חדשות ולדעת לווסת.
במיוחד מי שחווה טראומה והנושאים אלה רגישים אצלו אולי יותר מהאוכלוסיה הכללית חייב למצוא את המינון המתאים לו.
יש כאן דילמה , לא להחשב בעיני עצמך לאדיש למצב ומנגד לא להזיק לעצמך.
בברכת לילה שקט ובטוח
אבי 88
דנה-ורנר
14/10/15 11:07
שלום מיתר, התגובות שאת מתארת מאד מובנות בימים כאלה. אמצעי התקשורת השונים מציפים אותנו בתכנים שאפילו לא ביקשנו להיחשף אליהם, והגוף מיד מגיב- גם באופן פיזי ע"י בחילה והבטן שמתהפכת, וגם ברמה הרגשית באמצ...
שלום מיתר,
התגובות שאת מתארת מאד מובנות בימים כאלה. אמצעי התקשורת השונים מציפים אותנו בתכנים שאפילו לא ביקשנו להיחשף אליהם, והגוף מיד מגיב- גם באופן פיזי ע"י בחילה והבטן שמתהפכת, וגם ברמה הרגשית באמצעות פחד, חרדה ומחשבה בלתי פוסקת על האירוע... לתגובות כאלה אנחנו קוראים "תגובות נורמליות למצב לא-נורמלי", שכן המצב הביטחוני כיום בהחלט מעורר דאגה. כמו שהציע אבי88, אם אפשר 'למנן' את כמות החשיפה לחדשות- מה טוב.
לגבי הילדים- טוב שאת מגלה רגישות בעניין ונמצאת עם האצבע על הדופק. בימים כאלה באמת חשוב לשים לב לתגובות של הילדים, להרגיש אם הם מדברים על הנושא ולנרמל את הפחד אם עולה- הרי כבר סיכמנו שבאמת נורמלי לפחד בימים אלה:) אפשר גם לשתף את הילדים שאפילו אמא ואבא מפחדים, אך יחד עם זאת, חשוב לתת להם תחושת בטחון ומוגנות, ולעזור להם למצוא פתרונות למצבים שבהם הם יותר חוששים (לדוגמא- ילד שחושש ללכת לחברים, אולי אפשר להזמין חברים אליו הביתה). ובעיקר לתת המון אמפתיה לחששות שעולים.
תודה מיתר ששיתפת את מה שכנראה רבים מרגישים בימים אלה. את כמובן מוזמנת להתקשר לקו הסיוע שלנו שפועל מדי יום בין השעות 7:00-22:00.
בברכת ימים שקטים,
דנה

מנהלי קהילה

רמי יולזרי
רמי יולזרי
מתמודד עם פוסט טראומה מאז מלחמת לבנון הראשונה, רץ למרחקים ארוכים , מאד .  אב ל-3 בנים, תושב נס ציונה, יזם חברתי , מנהל חברה משפחתית למחקרי שוק , ועוד 
עמותת נט
עמותת נט"ל
נט"ל, נפגעי טראומה על רקע לאומי, היא עמותה (מלכ"ר) א-פוליטית, אשר הוקמה על ידי ד"ר יוסי הדר ז"ל ז"ל, הוגה המרכז ויוזמו, ויהודית יובל רקנאטי, יו"ר העמותה. נט"ל הוקמה בשנת 1998 מתוך רצון להעלות למודעות הציבורית את תופעת הטראומה על רקע לאומי, קרי השלכותיו של הסכסוך הישראלי-ערבי, ולהבחין בין נפגעיה של טראומה זו לבין נפגעי טראומה כתוצאה מאירועים א
גלי דגן
גלי דגן
גלי דגן -סמנכ"ל שיווק והסברה בנט"ל

מובילי קהילה

אבי אגלמז (אבי88)
אבי אגלמז (אבי88)
לפני כ20 שנה כמעט נפרדתי מהעולם בארוע חבלני ללא התראה מוקדמת וללא ברירת קנס. מאותו יום מרגיש שהחיים ניתנו במתנה ולא מקטר על הנכות שנותרה, אלא מברך על כל יום. כפועל יוצא מודה לכל יום שזוכה לראות את אור השמש ,