יוני שלום,

מבין שהאבלציה היא השבוע. לא ברור לי מה כוונתך לגבי דברים שתוכל לעשות לפני האבלציה, ולא ברור לי האם כרגע אתה נמצא ברפרוף או בקצב רגיל (הקרוי קצב סינוס).

להבדיל מפרפור פרוזדורים. ישנם מספר סוגים של רפרוף אולם השכיח הינו מה שנקרא רפרוף טיפוסי. האבלציה לרפרוף טיפוסי הינה פעולה יחסית פשוטה בהשוואה לאבלציות אחרות (כגון פרפור). במקרה של רפרוף טיפוסי עצם האבלציה עצמה (בהנחה שהיא מוצלחת) פותרת את הבעיה וגם את הצורך בנטילת תרופות לטווח הארוך בהקשר של הפרעת הקצב דבר שמבחינת המצב שלך הוא האידיאלי ביותר. 

בהצלחה

רואי שלום. תודה על התשובה המהירה.

אני במצב סינוס. נראה לי שהרפרוף שלי מוגדר כטיפוסי. 

אני חדש ב"עסק" הזה ולכן קראתי היום די הרבה. ראיתי פרסומים שלקיחת מגנזיום יכולה לפתור את הבעיה. 

לגבי תרופות,' קראתי על תרופה חדשה בתהליך אישור לשימוש בארץ ולה אמורות להיות פחות השפעות לוואי מאשר לפרוקור. 

לכן שאלתי היא האם נכון עבורי לקחת קודם ( לפני האבלציה) מגנזיום ולראות אם עוזר או לחכות לתרופה החדשה? 

עם זאת המצב של סחרחורת מידי פעם ודופק מהיר רגעי ( האם זה נקרא פעימות מקדימות?) ממש מתסכל. 

שוב תודה

יוני 

אם הפרפור טיפוסי לרוב הפתרון הכי טוב הינו אבלציה, כל דבר אחר יהיה ללכת סחור סחור ללא הבטחה להצלחה בטוחה. יש הרבה דברים על כל מיני תוספים וכו'.. הדברים הללו אינם נתמכים בקרדיולוגיה הרונוונציונלית כטיפול לרפרוף. גם התרופה החדשה שאתה מדבר עליה אם אנו מדברים על אותה תרופה היא בהתוויה של פרפור פרוזדורים ועדיין אבלציה במקרה של רפרוף טיפוסי יעילה ביותר.

רק למען הבהרה, גם לאנשים אחרים שקוראים את הכתוב בפורום חשוב לזכור שמה שנאמר כאן הינו על בסיס ייעוץ כללי לא אישי ועל מנת להחליט באמת מה לעשות במקרה האינדוידואלי שלך עליך לקבל את ההחלטות עם קרדיולוג אשר עובר עמך על כל הנתונים ממקור ראשון ואז מתקבלת ההחלטה של איך לטפל במקרה בצורה המיטבית.

שבוע טוב

 שלום

אני דווקא סובל מפרפור פרוזדורים, כבר מספר שנים עם תרופות, טמבוקטר, וקדיולוגק, בן 45 י עושה הרבה ספורט (ריצה ואופניים) בתחילה זה היה חמור וכל פרפור היה דרמטי, לאחר שאני כבר לוקח את הכדורים (שנתים) ההפרפורים פחות דרמטים אך התכיפות שלהם עולה, .  אני ממש מתלבט בנוגע לפעולת האבלציה, שכן הבנתי שסיכויי ההצלחה הם לא מדהימים ולפעמים צריך טיפול חוזר,ואחרי שראיתי את טופס ההסכמה לטיפול ואת הסיכונים אז עוד יותר אני מודאג. מצד שני לא בא לי להמשיך עם התרופות ואת התחושות הרעות בעת הפרפור .

האם יש כאן חברים "כמוני" שביצעו אתהפרוצדורה ויכולים לתת את התרשמותם מהתהליך ואיך זה נראה אח"כ.