מנהלי קהילה

מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.

ד"ר אבישי גרופר

אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.

פרופ' איתמר רז

מנהל רפואי במרכז DMC, תל אביב, יו'ר מועצת הלאומית לסכרת

מובילי קהילה

איתן אביר

הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.

גיל מלצר

בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם

מורד שיראזי

חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם. חברת הנהלת עמותת אומץ לב

כמונימחלות לבפרדקסה לעומת קומדין

פרדקסה לעומת קומדין

תמורה קייל

01/01/16 12:26

3 תגובות

האם פרדקסה אכן יותר טובה מקומדין לשמירה על מצבי פרפור כרוני? (לפחות לא צריך למדוד כל הזמן כי התזונה משפיעה חזק על פעילות הקומדין אבל לא על פרדקסה) מה מינון הפרדקסה למבוגר?
תודה

תגובות

ד"ר רואי בייגל

01/01/16 13:09

שלום,

פרדקסה והתרופות השונות מקבוצת תרופות הנוגדות קרישה (אליקוויס וקסרלטו) הינן דור חדש של תרופות המהוות חלופה לקומדין במקרה של פרפור פרוזדורים והוכחו במספר מחקרים גדולים כיעילות לפחות כמו (ולעיתים אף יותר) מקומדין וזאת ללא עליה באירועי דמם (וגם כאן בחלק מהמקרים היו אף פחות בהשוואה לקומדין), לא אכנס לפרוט על כל תרופה ותרופה (ויש מעט הבדלים בינהן) אולם כקבוצה ייתרונן הגדול של התרופות החדשות הללו הוא העדר הצורך בניטור וביצוע בדיקות דם תכופות על מנת ולשמור על רמות טיפוליות בדם. יתרון נוסף הוא העדר הצורך לשמירה על דיאטה מאוזנת על מנת שלא לשנות את רמות התרופה בדם. חשוב לזכור כי התרופות לא מהותו חלופה לקומדין בכל המקרים (למשל במקרים שיש מסתם תותב מכני לא ניתן לתת אותן כחלופה) וכי אינן יכולות להינתן לאנשים עם אי ספיקה כלייתית קשה וחשוב לבדוק את המינון המתאים בצורה אינדוידואלית בכל מטופל ומטופל.

לגבי פרדקסה קיימים 2 מינונים: האחד 150 מג פעמיים ביום שזהו המינון הסטנדרטי (שבמחקר אף נמצא יעיל יותר מקודמין במניעת שבץ מוחי ללא עליה בשכיחות דימומים) ויש מינון של 110 מג פעמיים ביום למקרים מסויימים בהן דרוש מינון מופחת.