מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
כמוניטראומה מטרור ומלחמהיום שישי את יודעת...

יום שישי את יודעת...

07/01/16 16:18
2 תגובות

"הפיגוע בדיזנגוף לא עוזב אותי. אמרתי לאמא שלי שברור שנחזור לפאבים ולבתי הקפה ולבלות כרגיל. לא אמרתי לה שמה שעובר לי בראש זה: 'במקום הזה שאני עוברת בו כל יום נרצחו שני אנשים!!!' איך חוזרים לבלות כרגיל??!!" מחר יום שישי. אז חוזרים? נשארים בבית? מה דעתכם? שתפו אותנו...

2 תגובות

נטע10
08/01/16 13:17
היי דפנה!
שאלה טובה... אני החלטתי לחזור ולא להישאר בבית, ולצערי עכשיו אני בתל אביב ושוב יש התרעות על מחבל... מה עושים עם הלחץ??
דפנה-אלבלה
10/01/16 14:58
היי נטע10. לא ראיתי את תגובתך בזמן אמת ועכשיו כשזה מאחורינו את ודאי פחות לחוצה. אבל מכיוון שכנראה אין סיכוי שבקרוב נחיה פה בשלווה שוויצרית, חשוב לזכור: התגובה שלך למצב היא לגמרי נורמלית וטבעית. בדר"כ ...
היי נטע10. לא ראיתי את תגובתך בזמן אמת ועכשיו כשזה מאחורינו את ודאי פחות לחוצה. אבל מכיוון שכנראה אין סיכוי שבקרוב נחיה פה בשלווה שוויצרית, חשוב לזכור: התגובה שלך למצב היא לגמרי נורמלית וטבעית. בדר"כ ככל שהזמן עובר יש הטבה וחזרה הדרגתית לשגרה. והכי חשוב זה לנסות לשמור ככל האפשר על שגרת היומיום ולעשות דברים שעושים לך טוב: אם זה ריצה בפארק, קפה עם חברים, או אם צפייה ב"הישרדות" היא הניקוי ראש שלך. נשמע בנאלי אבל תכלס עוזר מאוד.

מנהלי קהילה

רמי יולזרי
רמי יולזרי
מתמודד עם פוסט טראומה מאז מלחמת לבנון הראשונה, רץ למרחקים ארוכים , מאד .  אב ל-3 בנים, תושב נס ציונה, יזם חברתי , מנהל חברה משפחתית למחקרי שוק , ועוד 
עמותת נט
עמותת נט"ל
נט"ל, נפגעי טראומה על רקע לאומי, היא עמותה (מלכ"ר) א-פוליטית, אשר הוקמה על ידי ד"ר יוסי הדר ז"ל ז"ל, הוגה המרכז ויוזמו, ויהודית יובל רקנאטי, יו"ר העמותה. נט"ל הוקמה בשנת 1998 מתוך רצון להעלות למודעות הציבורית את תופעת הטראומה על רקע לאומי, קרי השלכותיו של הסכסוך הישראלי-ערבי, ולהבחין בין נפגעיה של טראומה זו לבין נפגעי טראומה כתוצאה מאירועים א
גלי דגן
גלי דגן
גלי דגן -סמנכ"ל שיווק והסברה בנט"ל

מובילי קהילה

אבי אגלמז (אבי88)
אבי אגלמז (אבי88)
לפני כ20 שנה כמעט נפרדתי מהעולם בארוע חבלני ללא התראה מוקדמת וללא ברירת קנס. מאותו יום מרגיש שהחיים ניתנו במתנה ולא מקטר על הנכות שנותרה, אלא מברך על כל יום. כפועל יוצא מודה לכל יום שזוכה לראות את אור השמש ,