שלום דקלה:
את מתארת מצב באמת לא נעים, מצב שבו את מחפשת מחד רווחה נפשית ואיכות של חיים, ימי הולדת ועוד (שאת זכאית להם בהחלט) לצד רצונך לשמור על יחסי שלום ולא לעורר מצב של אי נעימות (כך משתמע מדברייך).
האם שוחחת על כך עם בעלך ומה עמדתו בענין? וכיצד יחסייך עם גיסתך? האם היא נעימה יותר?
אולי ינה אפשרות לדבר על דברים ולבטא את הרגשתך, יתכן ודברים מסוימים ניתן לשנות, אולם יתכן וגם לא ואז אפשר למצוא את דרך האמצע, כלומר כן לשמור על קשר במידה מסויימת במיוחד אם יש קשר טוב עם הגיסה, אבל אתם באמת לא מחויבים תמיד לעשות הכל בצוותא. 

לא. זו משפחה פולנית עם המון העמדת פנים וצביעות לצערי.
עם בעלי אני משוחחת הדבר מפריע מאד גם לו אבל אין לו ברירה כי הוא רוצה לשמח ולרצות את הוריו הזקנים ואת אחותו..
הבעיה היא שאני שואלת באיזה מחיר??. אני מרגישה שאני מזדקנת מפעם לפעם במפגש כזה, גם דרוכה לשמור ולהגן על ילדיי
ניסיתי להעלים עין
ניסיתי לבוא בטוב
ניסיתי אפילו לשתות קצת לפני להשתחרר אבל כלום לא עובד
 

קלוש ביותר
היא עסוקה בקריירה המשגשגת שלה (במקום לטפל במשפחתה וחבל) "בורחת" לעבודה
רק סביב חגים וימי הולדת או בארוחת משפחתיות יש אינרקציה כלשהימאד על פני השטח

השאלה באמת אם המפגש אתה הוא נעים ומפרה. צריכה שתהיה איזושהי מוטיבציה למפגש משפחתי, אחרת זה באמת נשמע כמו סיוט. אם היא בכל זאת מתייחסת אליכם בכבוד ובנעימות זה גם משהו גם אם אתן מחוץ לזה לא חברות הכי טובות.
לשמח את ההורים זה גם חשוב וגם סיבה שבשבילה ראוי להתאמץ. האם הם גם שותפים למפגשים המשפחתיים (חגים, ימי הולדת?) שאם כן, אז אפשר להשקיע את מירב האנרגיות באינטראקציה עמם ולא עם הגיס.
אני מתארת לעצמי שכן חשבתם כבר על כל הדברים וזה עדיין מאוד קשה, אני חושבת שזה באמת בסדר גם לשמור על המרחב שלכם, ז"א שלא כל חג לעשות אתם. יש ודאי בני משפחה נוספים, חברים וכו' שאתם יכולים לומר שאתם מוזמנים/מזמינים.
מה שאתם כן עושים ביחד תנסו להתנחם שזה משותף לשניכם (לפעמים שני בני הזוג לא רואים את הדברים עין בעין ואז לתסכול הכללי מצטרפת תחושת הלבד) ואתם לפחות ביחד וגם עושים זאת למטרה טובה-כיבוד הורים וכו'.
כל דבר קשה שיש לו משמעות הופך להיות מעט יותר מתוק.

ערב טוב ,
אם את יודעת כל כך יפה להגדיר שהוא סכיזואיד את בוודאי גם יודעת ש... אין עם מי לדבר. הוא קיר, נתון שלא ישתנה.
אם קשה לך לקבל אותו אף שאת יודעת שהוא לוקה בנפשו אז יתכן שקשה לך לפגוש בתוכך את החוויה שהוא מביא - התעלמות ממך.
זוהי בוודאי חוויה לא קלה. לא סתם כינית אותה - סיוט.
הייתי מציע לך לבדוק מה עושים עם חווית ההתעלמות שאת מרגישה, מה זה עושה לך, איפה זה פוגש אותך, איפה פגשת את זה לראשונה.
מה זה מעלה אצלך ולא מה עושים איתו. כי איתו אין מה לעשות.
בראיה הוליסטית, הוא בא להעיר אצלך את נושא ההתעלמות. אז, אם הוא בא, סימן שהגיע הזמן להסתכל קצת פנימה.
אחרי שתתני מקום לרגשותייך אז, בפסח הבא, הוא כבר לא יזיז לך, ואת תגידי בחיוך, הנה שוב הסכיזואיד הזה.
בהצלחה.