כמוניבני משפחה מטפלים בן משפחה סכיזואיד

בן משפחה סכיזואיד

דקלה
22/08/16 17:00
7 תגובות
אחותו של בעלי נשואה לסכיזואיד. הם גרים לא רחוק מאיתנו באותה עיר ובהיותנו משפחה קטנה את החגים וימי ההולדת עושים תמיד גם איתם. אני לא מסוגלת לקבל את ההתנהגות שלו (גם ילדיהם קשים מאד. מופרעת אכילה וקשב וריכוז (הבת), מופרע אכילה ואספרגר (הבן) ותודה לאל ילד אחד שעל פניו כרגע מתפקד היטב).

אני ממש פיתחתי תיעוב לכל מפגש איתם ורק חותרת לסיומו. ניסיתי במשך שנים גישה ידידותית שלא עבדה, התעלמות וכו אבל נמאס לי להיפגע.

הסכיזואיד מתעלם מאיתנו כולל מילדיי. כליל!

הוא אוכל בחופזה רחוק מאיתנו מהצלח לפה ללא סכומ כשהוא דוחף אצבעות לצלחות וקערות ההגשה המרכזיות של כולם (סליחה זה מפריע לי ודוחה) הוא לא אומר מילה ומתייחסרק למשפחתו הגרעינית.

הדבר גם פוגע ממש כאשר למשל בערב ליל הסדר חילק קציצות רק לילדיו והתעלם מבקשתו של הבן שלי שישב ליד ילדיו והתייחס אליו כאילו הוא אוויר!!!

מה עושים???

 

7 תגובות

ורד-עזריאלי
מומחה כמוני
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
23/08/16 12:46
שלום דקלה: את מתארת מצב באמת לא נעים, מצב שבו את מחפשת מחד רווחה נפשית ואיכות של חיים, ימי הולדת ועוד (שאת זכאית להם בהחלט) לצד רצונך לשמור על יחסי שלום ולא לעורר מצב של אי נעימות (כך משתמע מדברייך)....
שלום דקלה:

את מתארת מצב באמת לא נעים, מצב שבו את מחפשת מחד רווחה נפשית ואיכות של חיים, ימי הולדת ועוד (שאת זכאית להם בהחלט) לצד רצונך לשמור על יחסי שלום ולא לעורר מצב של אי נעימות (כך משתמע מדברייך).

האם שוחחת על כך עם בעלך ומה עמדתו בענין? וכיצד יחסייך עם גיסתך? האם היא נעימה יותר?

אולי ינה אפשרות לדבר על דברים ולבטא את הרגשתך, יתכן ודברים מסוימים ניתן לשנות, אולם יתכן וגם לא ואז אפשר למצוא את דרך האמצע, כלומר כן לשמור על קשר במידה מסויימת במיוחד אם יש קשר טוב עם הגיסה, אבל אתם באמת לא מחויבים תמיד לעשות הכל בצוותא. 
אפרת_זיו
23/08/16 13:11
לא. זו משפחה פולנית עם המון העמדת פנים וצביעות לצערי. עם בעלי אני משוחחת הדבר מפריע מאד גם לו אבל אין לו ברירה כי הוא רוצה לשמח ולרצות את הוריו הזקנים ואת אחותו.. הבעיה היא שאני שואלת באיזה מחיר??. ...
לא. זו משפחה פולנית עם המון העמדת פנים וצביעות לצערי.

עם בעלי אני משוחחת הדבר מפריע מאד גם לו אבל אין לו ברירה כי הוא רוצה לשמח ולרצות את הוריו הזקנים ואת אחותו..

הבעיה היא שאני שואלת באיזה מחיר??. אני מרגישה שאני מזדקנת מפעם לפעם במפגש כזה, גם דרוכה לשמור ולהגן על ילדיי

ניסיתי להעלים עין

ניסיתי לבוא בטוב

ניסיתי אפילו לשתות קצת לפני להשתחרר אבל כלום לא עובד

 
ורד-עזריאלי
מומחה כמוני
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
24/08/16 0:59
איך הקשר עם גיסתך?
אפרת_זיו
24/08/16 9:28
קלוש ביותר

היא עסוקה בקריירה המשגשגת שלה (במקום לטפל במשפחתה וחבל) "בורחת" לעבודה

רק סביב חגים וימי הולדת או בארוחת משפחתיות יש אינרקציה כלשהימאד על פני השטח
ורד-עזריאלי
מומחה כמוני
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
25/08/16 0:22
השאלה באמת אם המפגש אתה הוא נעים ומפרה. צריכה שתהיה איזושהי מוטיבציה למפגש משפחתי, אחרת זה באמת נשמע כמו סיוט. אם היא בכל זאת מתייחסת אליכם בכבוד ובנעימות זה גם משהו גם אם אתן מחוץ לזה לא חברות הכי טו...
השאלה באמת אם המפגש אתה הוא נעים ומפרה. צריכה שתהיה איזושהי מוטיבציה למפגש משפחתי, אחרת זה באמת נשמע כמו סיוט. אם היא בכל זאת מתייחסת אליכם בכבוד ובנעימות זה גם משהו גם אם אתן מחוץ לזה לא חברות הכי טובות.

לשמח את ההורים זה גם חשוב וגם סיבה שבשבילה ראוי להתאמץ. האם הם גם שותפים למפגשים המשפחתיים (חגים, ימי הולדת?) שאם כן, אז אפשר להשקיע את מירב האנרגיות באינטראקציה עמם ולא עם הגיס.

אני מתארת לעצמי שכן חשבתם כבר על כל הדברים וזה עדיין מאוד קשה, אני חושבת שזה באמת בסדר גם לשמור על המרחב שלכם, ז"א שלא כל חג לעשות אתם. יש ודאי בני משפחה נוספים, חברים וכו' שאתם יכולים לומר שאתם מוזמנים/מזמינים.

מה שאתם כן עושים ביחד תנסו להתנחם שזה משותף לשניכם (לפעמים שני בני הזוג לא רואים את הדברים עין בעין ואז לתסכול הכללי מצטרפת תחושת הלבד) ואתם לפחות ביחד וגם עושים זאת למטרה טובה-כיבוד הורים וכו'.

כל דבר קשה שיש לו משמעות הופך להיות מעט יותר מתוק.
אפרת_זיו
25/08/16 8:56
בדיוק כפי שכתבת - סיוט.

 
ben58
30/09/16 0:11
ערב טוב , אם את יודעת כל כך יפה להגדיר שהוא סכיזואיד את בוודאי גם יודעת ש... אין עם מי לדבר. הוא קיר, נתון שלא ישתנה. אם קשה לך לקבל אותו אף שאת יודעת שהוא לוקה בנפשו אז יתכן שקשה לך לפגוש בתוכך את ...
ערב טוב ,

אם את יודעת כל כך יפה להגדיר שהוא סכיזואיד את בוודאי גם יודעת ש... אין עם מי לדבר. הוא קיר, נתון שלא ישתנה.

אם קשה לך לקבל אותו אף שאת יודעת שהוא לוקה בנפשו אז יתכן שקשה לך לפגוש בתוכך את החוויה שהוא מביא - התעלמות ממך.

זוהי בוודאי חוויה לא קלה. לא סתם כינית אותה - סיוט.

הייתי מציע לך לבדוק מה עושים עם חווית ההתעלמות שאת מרגישה, מה זה עושה לך, איפה זה פוגש אותך, איפה פגשת את זה לראשונה.

מה זה מעלה אצלך ולא מה עושים איתו. כי איתו אין מה לעשות.

בראיה הוליסטית, הוא בא להעיר אצלך את נושא ההתעלמות. אז, אם הוא בא, סימן שהגיע הזמן להסתכל קצת פנימה.

אחרי שתתני מקום לרגשותייך אז, בפסח הבא, הוא כבר לא יזיז לך, ואת תגידי בחיוך, הנה שוב הסכיזואיד הזה.

בהצלחה.

 

מנהלי קהילה

ורד עזריאלי
ורד עזריאלי
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
לנה קורץ
לנה קורץ
מטפלת ויועצת במיניות, יועצת מיניות באגודה למלחמה בסרטן. מלמדת בחוג ללימודי המשך של עבודה סוציאלית, בקורס טיפול מיני כללי ובקורס טיפול מיני לאנשים עם צרכים מיוחדים, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה. בוגרת אוניברסיטת תל אביב: B.A בסיעוד. בוגרת אוניברסיטת חיפה: MA בבריאות נפש קהילתית. בוגרת קורס לטיפול מיני באוניברסיטת בר אילן. התמחות בטיפול מיני במרפאה לטיפול מיני, בית חולים "מאיר" כפר סבא. לינק לאתר שלי http://www.lenak.co.il/
שלומית שדמון-אזרד
שלומית שדמון-אזרד
אנתרופולוגית רפואית פעילה בארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים בישראל CareGivers Israel שותפה לכתיבת מחקר (מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל) על בני משפחה מטפלים בדמנציה בארץ ובעולם בעלת ידע מניסיון כבת משפחה מטפלת- Caregiver

מובילי קהילה

רם בלס
רם בלס
יו"ר מתנדב בעמותת ענבר למחלות ראומטיות, אוטואימוניות ודלקתיות. מטפל כבר למעלה מ-20 שנה באישתי ומתמודדים יחד עם ראומטיק ארטריטיס (RA).