כמוניבני משפחה מטפליםאיך להתמודד עם הפרעת החרדה של בני?

איך להתמודד עם הפרעת החרדה של בני?

07/09/16 18:44
1 תגובות
רקע :

אני אם לבן 21 שמזה 5 שנים סובל מדיכאון קליני. לפני כשנתיים וחצי, במהלך שירותו הצבאי, התמוטט נפשית, אושפז ואובחן כסובל מהפרעת חרדה קשה, על רקע של Complex PTSD.

הוא שוחרר מהצבא לאחר 7 חודשי שירות.

הוא מטופל בקביעות, תרופתית (לוסטרל + אביליפיי) וכן פגישות שבועיות עם הפסיכולוג ופסיכיאטר אחת לחודש/חודשיים.

מזה כשנתיים, מאז השחרור, הוא ספון בבית ולמעשה כמעט ואינו מתפקד בצורה "נורמטיבית". קרי, לא עובד, לומד או עושה משהו שצריך לקום בשבילו בבוקר.

וזה לא שהוא לא ניסה לעבוד או ללמוד, אלא שכל נסיון כזה הסתיים ברגרסיה נפשית ותפקודית ומפח נפש אדיר, לו (במיוחד) וגם לנו.

יש תקופות טובות יותר, בהן הוא יוצא יותר מהבית, ויוצר אינטראקציה גבוהה יותר עם חברים, אולם רוב הזמן הוא בבית, במרחב הבטוח, כמו שהוא קורא לו.

לצערי כל הנסיונות שלי לדרבן אותו לכדי עשיה נכשלו. הפסיכולוגית שלו אומרת לי להרפות, משום שהמפתח לכל הוא אצלו, ואצלו בלבד ובקצב שלו.

אבל עברו מעל שנתיים ושום דבר לא השתנה (חוץ מהעובדה שהתרופות שהחל לקחת לפני שנה גרמו לתיאבון מוגבר ובולמוסי אכילה, שהביאו לעליה של מעל 15 ק"ג במשקל...), ולמרות שאני משתדלת לשדר "עסקים כרגיל" אני מתחילה לאבד תקווה שהדברים יסתדרו, ויש ימים שהכל נראה קודר.

יכול להיות שהבן יקיר לי, הכל כך חכם ומוכשר ואינטיליגנט וטוב, יישקע לתוך זה? לא ייצא מזה?

יש ימים שיש בי כעס עליו, על החידלון, על העובדה שאולי הוא "מוותר לעצמו ולא מתאמץ מספיק...", למרות שבהיגיון ברור לי שאין לי סיבה לכעוס, שהוא סובל יותר ממני, ש.....

ואני בוכה הרבה ואני מרגישה שזה שואב אותי. מרגישה כמו סייסמוגרף של מצב הרוח שלו, של מה שעובר עליו.



 

1 תגובות

ורד-עזריאלי
מומחה כמוני
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
12/09/16 17:47
שלום לך אמא יקרה ומסורה: אני כ"כ מבינה את הכאב שלך. אין דבר מכאיב יותר מלראות את בנך האהוב שוקע לתוך דיכאון והסתגרות. אני מבינה שבנך נפגעע במהלך שירותי הצבאי? (כי ציינת 5 שנים. זה התחיל עוד לפנ...
שלום לך אמא יקרה ומסורה:

אני כ"כ מבינה את הכאב שלך. אין דבר מכאיב יותר מלראות את בנך האהוב שוקע לתוך דיכאון והסתגרות.

אני מבינה שבנך נפגעע במהלך שירותי הצבאי? (כי ציינת 5 שנים. זה התחיל עוד לפני?)

בכל אופן זה חשוב מאוד שהוא מטופל ואת מציינת שלעיתים יש לו תקופות טובות יותר. אפשר אולי לעוב ולראות מה מאפיין אותן, תקופות בשנה, סביבה, אולי טיפול תרופתי שלוקח.תהליך של שיקום הוא הרבה פעמים סיזיפי ומלווה בצעד קדימה ושניים אחורה.

האם הוא מוכר למשרד הבטחון? (בד"כ יש להם יותר משאבים מביטוח לאומי) וחשוב להיעזר בשירותיהם השונית, אולם אני מסכימה עם מטפליו שחשוב מאוד המוטיבציה שלו להשתקם, את יכולה לעזור ולתמוך ולא לאבד תקווה, אולם לא לעשות במקומו.

האם הוצע לו סל שיקום של תעסוקה וכד' או שכרגע הטיפול הוא יותר פתרופתי ופסיכותרפיה?

אני מציעה לך לבדוק עם משרד הבטחון (אם מוכר שם) האם יש תמיכה למשפחות, שגם את יכולה לקבל תמיכה וכלים להתמודדות ובכלל עם מי את חולקת את הכאב? משפחה, חברות?

מנהלי קהילה

ורד עזריאלי
ורד עזריאלי
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
לנה קורץ
לנה קורץ
מטפלת ויועצת במיניות, יועצת מיניות באגודה למלחמה בסרטן. מלמדת בחוג ללימודי המשך של עבודה סוציאלית, בקורס טיפול מיני כללי ובקורס טיפול מיני לאנשים עם צרכים מיוחדים, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה. בוגרת אוניברסיטת תל אביב: B.A בסיעוד. בוגרת אוניברסיטת חיפה: MA בבריאות נפש קהילתית. בוגרת קורס לטיפול מיני באוניברסיטת בר אילן. התמחות בטיפול מיני במרפאה לטיפול מיני, בית חולים "מאיר" כפר סבא. לינק לאתר שלי http://www.lenak.co.il/
שלומית שדמון-אזרד
שלומית שדמון-אזרד
אנתרופולוגית רפואית פעילה בארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים בישראל CareGivers Israel שותפה לכתיבת מחקר (מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל) על בני משפחה מטפלים בדמנציה בארץ ובעולם בעלת ידע מניסיון כבת משפחה מטפלת- Caregiver

מובילי קהילה

רם בלס
רם בלס
יו"ר מתנדב בעמותת ענבר למחלות ראומטיות, אוטואימוניות ודלקתיות. מטפל כבר למעלה מ-20 שנה באישתי ומתמודדים יחד עם ראומטיק ארטריטיס (RA).