שלום שרית יקרה:
וואו!!! ליבי אתך. מספיק קשה לעבור לידה, קל וחומר התאוששות מניתוח קיסרי, יתרה מכך ניתוח נוסף ועוד....אבחנה של מחלה חדשה. איך את מחזיקה מעמד?!
אני מקווה שיש לך תמיכה, בעל, משפחה מורחבת (הורים, אחים, חברות).
ראשית, אני מאחלת לך רפואה שלמה והחלמה מהירה.
השאלה שלך היא מאוד חשובה ומשמעותית.
בוודאי שחשוב לשתף את הילדים ולקיים שיחה מסודרת עם כולם (כל גיל והרמה שלו חוץ מבן/בת החודש כמובן. אגב בן/בת כמה זה/זאת שלפניו?) ועדיף שישמעו ממך ולא יהיו עסוקים במחשבות, השערות וניחושים כי בד"כ זה מביא לפחדים וחששות. מעבר לזה זה מעביר מסר שמשהו רע קורה ולא מדברים עליו או שאין לגיטימציה לדבר עליו ולומר מה מרגישים לגבי זה.
הייתי מציעה לך (ורצוי אחרי שתקבלי אבחנה ברורה וסופית, אבל לא להתעכב יתר על המידה כי את מציינת שהשינוי כבר ניכר-רגל ויד חצי משותקות) לאסוף את הילדים עם בן זוגך (לא הזכרת אותו) ולספר להם על המחלה שאובחנה אצלך, לקרוא לה בשמה ולומר מה המשמעות שלה (גורמת לקושי בניידות וכו'), חשוב מאוד להדגיש את החלקים החיוביים, לומר שזאת מחלה שאינה מסכנת חיים (ילדים מאוד עסוקים בזה), גם לומר שזו מחלה של אנשים מבוגרים (כי ילדים יכולים להיות מאוימים לגבי עצמם) ולומר שזאת מחלה שאפשר לתפקד אתה ושהצוות מקופ"ח עוזר לך להרגיש יותר טוב ולחזור בצורה האופטימלית לתפקוד הקודם.
חושב לאפשר להם לשאול שאלות וגם לומר להם שתעני כמיטב יכולתך ושתבררי מה שאת לא יודעת, להזמין אותם לשאול שאלות בהמשך ולקיים על זה שיח פתוח גם ברמה הרגשית, שכל אחד יכול לבטא את עצמו, גם לאפשר להם לחלוק זאת עם חברים בבי"ס (אם זה לא מפריע לך. זה מאוד חשוב לילדים כי קשה להם לשמור סוד) ושאת עצמך תשתפי את הצוות בביה"ס וכן תצפי לתגובות אפשריות: אחד יכול להגיב יותר בהסתגרות, השני בדאגת יתר וכו'.
לזכור שזאת לא ישחה חד פעמית ושחשוב להיות עם האצבע על הדופק.
דבר נוסף חשוב הוא שילדים מרגישים פעמים רבות אשמים ("עשיתי א, ב, וג' ואמא נהיתה חולה) אז אם זה עולה באיזשהו אופן להסיר אחריות מהם, גם להשתדל לא לומר משהו כמו "תהיו ילדים טובים כי אמא עייפה וכו'" כי הם יכולים לעשות קישור כזה. כן אפשר לומר "אמא עברה ניתוח וזקוקה למנוחה".
לגבי הניתוח ראש, לא ציינת איזה גידול וכו'.
אשמח שתשתפי בעוד פרטים ואשמח לייעץ.

היי
ראשית תודה רבה על המענה 
שנית אכן הכל היה מהיר 
לא רשמתי על בעלי והמשפחה כי יש תמיכה מטורפת ועזרה גדולה
הילד בן השנתיים לפני התינוקת היה חודש אצל ההורים שלי 
תודה רבה על פירוט התשובה כי עד עכשיו אמרתי להם שעברתי ניתוח קטן וקצת קשה לאמא ללכת ואני עושה פיזוטרפיה על מנת ללכת יותר טוב 
הם גם רואים את הפיזיטוראפיסט שמגיע כל יום לבית 
אכן אעשה איתם את השיחה הזאת כפי שכתבת
לגבי הגידול כמובן בהתחלה היה חשש שהוא סרטני לאחר שהוציאו אותו אמרו לו שהוא דלקתי ברוך ה ורשמו שזה נקרא הליך תופס מוחי
אשמח לשתף בכל פרט רלוונטי
שוב תודה רבה לך על התשובה המפורטת 

אני שמחה שיש לך תמיכה - את אכן זקוקה לזה.
שתהיינה בשורות טובות, רפואה שלמה ושהשם יצייד אותך בכוחות להתמודד עם כל האתגרים והקשיים.