שלום לך
ראשית לא כל הסיבים הם סוכר/פחמימה- ניתן להרבות באכילת ירקות זרעי פשתן ועוד
שנית, הוכח שתוספת סיבים טובה גם לחולי סוכרת סוג 1 וסוג 2
מציעה להתייעץ עם תזונאית, אולי גם בתיה תענה לך
בהצלחה

הי רבקה
כפי שד"ר נירית אבירן ברק כותבת, הייתי מציעה לך להפגש עם דיאטנית קלינית המומחית לנושא של גסטרו (מערכת העיכול).
הבעיה בלאמץ דיאטות כלליות היא שהן אינם מותאמות באופן ספציפי אליך ואינן לוקחות בחשבון מחלות רקע נוספות.
הדרך הטובה ביותר היא להתייעץ עם איש מקצוע וביחד לבנות תפריט הייחודי לך, שייסיע לך להרגיש טוב יותר תוך כדי שמירה על איזון הסוכרת.
באופן עקרוני התהליך הוא של חיפוש ומציאת המזונות אשר אינם גורמים לך לתופעות לוואי במערכת העיכול ובמקביל גם אינם פוגעים באיזון הסוכר. תוך כדי בניית תפריט מזין ואיכותי.
בנושא הסוכרת, כיום ישנם סוגים שונים של טיפולים ותרופות ולכן הגמישות היא גדולה באופן יחסי ובשל כך הייתי מציעה ראשית למצוא את המזונות שאת יכולה להתמודד עימם בהקשר של העיכול שלך ולאחר מכן בעזרת רופא הסוכרת  לנסות ולהתאים תכנית טיפולית מתאימה שתשמור עליך גם מאוזנת.
רק בריאות
בתיה

זכות הציבור לדעת שיש לו דיאנטנאומבה פראג'יליס. קופות החולים צריכות לבדוק. רק בישראל יש כיום לפחות כ700 אלף נשים סימפטומטיות עם הפתוגנים : דיאנטאומבה פראג'יליס, בלסטוסיטיס הומיניס, או אמבה היסטוליטיקה. ואף אחד כמעט לא בודק. וזה לפני שהתחלנו לדבר על כל הלא-סימפטומטים שמסתובבים עם הפתוגן, מזוהמים ומזהמים, מדביקים את סביבתם. דיאנטנאומבה פראג'יליס _ Dientaomeba Fragilis הביטויים הקליניים המדווחים מתוארים לעיתים כדומים לאלה של קוליטיס, דלקת תוספתן או תסמונת המעי הרגיז." מקור; אתר ה CDC https://www.cdc.gov/dpdx/dientamoeba/index.html דיאנטנאומבה פראג'יליס יכול לחיות 52 שנה בגוף של בנאדם (1-630 שבועות). מקור; https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1046/j.1469-0691.2003.00459.x יותר מ20% מהאנשים שמאובחנים עם תסמונת המעי הרגיז, למעשה בפועל סובלים מהפתוגן דיאנטנאומבה פראג'יליס, יש חשיבות עצומה לאבחן נכון את הפתוגן שאיננו תסמונת מעי רגיש, בכדי לטפל בו בדחיפות בתרופה אנטי אמבית שלא יהפוך לכרוני ושלא יחזור שוב ושוב. ניתן לטפל בדיאנטהאומבה פראג'יליס, לכן חשוב למצוא אותה בזמן ולאבחן. מקור; https://www.researchgate.net/publication/6725180_Irritable_bowel_syndrome_A_review_on_the_role_of_intestinal_protozoa_and_the_importance_of_their_detection_and_diagnosis (J.Williams et al. Biomedical Scientist. 2002) האבחון נעשה באמצעות בדיקת qPCR DNA test לזיהוי פתוגנים בצואה. לפתוגנים יש די אנ איי, והבדיקה זו בודקת את נוכחות הדי אנ איי של הפתוגן די.פראג'יליס המיקרוסקופי הקטנטן. מקור; https://jcm.asm.org/content/57/5/e01466-18 בישראל, לא כל קופות החולים בודקות את הפתוגן כלל, (קופת חולים מכבי מתנערת מהבעיה, וכלל לא בודקת את הפתוגן, הוא איננו נכלל בבדיקות PCR DNA המצומצמות שלה. רוב האוכלוסייה לא תדע שיש לה את הפתוגן D.Fragilis ממילא ולכן גם לא תדרוש פיצוי על כך שלא נבדקה בטרם סומנה, ותאמין באמונה עיוורת שיש לה תסמונת מעי רגיש. בעיקר מתרגטים לסימון בתסמונת מעי רגיש ופיברומיאלגיה נשים שאפשר לדמיין עליהן שהן "בעלות השכלה נמוכה עם מעט שנות לימוד", שחלו בעבר בהליקובטר פילורי, חשודות שעברו אונס או התעללות בילדות (גם אם לא עברתן דבר כזה. אני לא עברתי.), או חוו אובדן של הורה בגיל מוקדם(גם כן לא עברתי). ישנה הנחה לפיה כאשר מתקיימת סבירות לצירופים האלה, מאבחנים בתסמונת מעי רגיז, אם נהפוך את המבט, נוכל גם לשקול שיתכן שזו היא אחת הסיבות שבשלן רופאים מציקים בעיקר לנשים עם סימון באבחנה זו. וגם מציקים לנשים ומסמנים אותן באבחנה זו. מקורות; https://www.researchgate.net/publication/7828156_Childhood_Sexual_Abuse_and_Psychosomatic_Symptoms_in_Irritable_Bowel_Syndrome https://academic.oup.com/tropej/article/60/5/386/1659215 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4479362/ https://academic.oup.com/tropej/article/60/5/386/1659215 תוך שימוש מפוקפק בטיעון רטרודוקטיבי- "נשים בד"כ חולות בתסמונות פסיכוסומטיות ולכן הן נבדקות פחות בטרם מסומנות בתסמונת מעי רגיש ופיברומיאלגיה". מה שמעניין עוד זה שדווקא הקבוצה שנבחרה למטרה היא גם במקרה הקבוצה שהכי תתקשה לתקף את מה שקורה לה באופן לוגי, וכן תתקשה גם בשל הסטיגמטיות המכשילה ובשל מקבץ המסמנים המבייש(קשה לרדת נמוך מזה), להסיר מעצמה את האבחנה המוטעית וכנגד כל הסיכויים לחתור ולגלות את האמת. (תסמונת המעי הרגיז אינה ניתנת להוכחה באופן מדעי או על פי אף בדיקה, ולכן משאירה את הפציינט לסימון על בסיס התרשמות, ולעיתים התרשלות. מאחר ולא ידוע על אופן תיקוף מדעי, לעיתים נטען שהאבחנה משמשת לכסת"ח לרופא בעת ספק לרשלנות רפואית). אל תעשנה בדיקות פולשניות שוב ושוב, הבדיקה החסרה היא בדיקת פתוגנים. יכולה להציל חיים. ולשפר את איכות החיים שלכן. לעת עתה רוב הרופאים כולל גסטרואנטרולוגים לא מכירים את הפתוגן ולכן שימנה לב; נדרש זיהומולוג. לא הוכח שניתן לרפא דיאנטנאומבה פראג'יליס באמצעות דיאטות או צמחי מרפא בלבד. נראה שיש חשיבות למהירות קבלת תרופה אנטי-אמבית לכ-8 ימים (Paromomycin). בקופות חולים כללית ומאוחדת הבדיקות כן קיימות לפחות במתכונת מסויימת RT-PCR, אך גם אלו בדיקות ברמת רגישות נמוכה מאוד, ראו מקור לעיל. וגם, לא ברור עדיין מה היקף השימוש שנעשה בהן ואת מי שולחים לבדיקות אלו, על פי אילו קריטריונים). כאמור, למרבה הצער, אין כיום בדיקת רגישות q-PCR לדיאנטהאומבה בישראל. ולכן, רבים מאמינים שיש להם תסמונת מעי רגיש, ולא נבדקים בבדיקת צואה לגילוי הפתוגן ה'נשכח'. qPCR (quantity PCR DNA test) מעבדה טובה בעולם לזיהוי הפתוגן שעורכת ניסוי פי סי אר בשיטת qPCR היא מעבדת דיאגנוסטיק סולושינס Diagnostic Solutions בארה"ב. בארץ יש חברה בשם לאב-איט שעובדת איתם ומסייעת לאנשים שיכולים לשלם לשלוח את דגימות לארה"ב. וישנה עוד חברה עם שירות דומה ששולחת למעבדה באירופה. מן הסתם היה ראוי שתיהיה מעבדה ברמה הזו, כיום בעידן שניתן לדגום בו דבר, גם בישראל. ההתוויה של דיאנטנאומבה פראג'יליס היא אמביאזיס. יש חשיבות לקבלת טיפול תרופתי מהיר, ולכן תוית "תסמונת מעי רגיז" עלולה להיות מסוכנת למי שיש להם את הפתוגן דיאנטנאומבה פראג'יליס, מאחר והשהייה בגילוי הפתוגן כאמור יכולה להפוך אותו לכרוני. מאחר וישנם אנשים רבים שאובחנו ראשית בטעות בתסמונת מעי רגיש, במקום בדיאנטהאומבה פראג'יליס, הגיעו לקבלת טיפול בשלב מאוחר , ולכן כתוצאה מכך, ובעקבות תצפיות מחקר נוספות, כיום מדינות רבות בעולם מכירות סוף כל סוף בדיאנטהאומבה פראג'יליס, כפתוגן גסטרואנטרולוגי עצמאי נפרד שאיננו נכלל בתסמונת מעי רגיש. מקור; https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1550747/