היי.כשיש כבר מיאלומילציה.אתה  לטעמי משול כאחד שנמצא במצב של נפילה מגורד שחקים שצריך לחשוב איך עוצרים את הנפילה ולחסוך את ההתרסקות.המיאלומילציה שכבר קיימת ובהנחה שבאיזה שהיא דרך תצליח (יותר נכון שחוט השדרה יצליח לשקם את עצמו במידה שהמיאלומילציה אינה חמורה ולא תמיד לדעתי יש מתאם בין חומרת המיאלומילציה לחומרת התופעות הבאות לידי ביטוי).אם קיים לחץ עדיין במקום המיאלומילציה.ניתוח היא קריאת S.O.S  בבחינת הנחת מזרן  לבלימת ההתרסקות שבנפילה.לפחות לעצירת התקדמות המיאלופתיה . אני מדבר מניסיון אישי.ניתוח זעיר פולשני מתאים לעד גובה של שתי חוליות ובצוואר הוא מצליח יותר ועמיד יותר לאורך זמן בגלל ההבדל בעומסים  המופעלים על החוליות.

איני יכולה לייעץ באשר למיאלופתיה אך לצערי מניסיוני המר עברתי ניתוח זעיר פולשני בצוואר (חוליות 5-6) נוכח כאבים בצוואר ויד שמאל. האבחנה פריצת דיסק (שהייתה קיימת אגב מזה שנים ולא גרמה לכאבים כל השנים ונשארה באותו גודל- ענקית!) ומאז הניתוח מצבי הלך והחמיר במשך חודשים. ללא שינה כמויות אדירות של תרופות וטיפולי פיזיותרפיה כושלים שהחמירו עוד (זה הדבר היחיד שמרפאת כאב בבית חולים הציעו לי ואציין שמדובר בעיסוי הצוואר והשכמות - לא תרגילים לחיזוק שרירים או דברים עדינים). אני 8 חודשים לאחר ניתוח ושנה מאז שהתחילו הכאבין ביד ובשכם ומצבי גרוע עשרות מונים מאז שהכל התחיל. הבנתי שכל טיפול שבוצע החמיר את המצב - טיפול פיזיותרפי אגרסיבי  ניתוח וכו' . חשוב לי לשתף כי גם אני חשבתי שניתוח זעיר פולשני יקל על הכאבים אך מצבי גרוע עשרות מונים מאשר לפני כן והייתי אצל טובי המומחים. 

מאד יתכן שהטיפול הפיזיותרפי טרם הניתוח כשמעסה או כירופרקטור עושה על הצוואר מניפולציה(הסטת הראש בתנועה סיבובית מאד פתאומית בכיוונים מנוגדים)או לחיצות בנקודות שונות לאורך חוליות הצוואר.כל זה מבלי שהם מודעים למצב הנוכחי של חוט השדרה.היכן יש עליו  או על שורשי העצב לחצים.מה מידת הפריכות של החוליות ועוד.יכולים לנזקים בלתי הפיכים.יש לזכור שפגיעות עצביות בהרבה מקרים באות לידי ביטוי בטווח של זמן מסויים ומשתנה מאחד לשני.לכן טיפולים כאלה רצוי שיעשו לאחר שנעשו פעולות לוודא מה מצב העמוד לפני קבלת הטיפול וללכת לבעלי מקצוע מיומנים. 

תודה על התייחסותך אבי. ניגשתי לפיזיותרפיסטית של הקופה אליה אני שייכת לאחר אם.אר.איי וחווד נוירוכירורג עם כל הממצאים וההסברים ועם הנחיות ברורות לביצוע תרגילי חיזוק. למרות שהייתה מודעת היטב למצבי התעלמה מהכל ואמרה שרק מבצעת בדיקה בצוואר ולאחריה ביצעה טיפול בוואקום עם חשמל. לא חזרתי לשם יותר וחיי יי השתבשו לחלוטין מאז. מכאבים שניתן לחיות איתם הגעתי לתחתית והניתוח לא עזר. התסכול רק גבר ואבחון של רופא כאב היה כי יש לחץ וכיווץ שרירים אבל לא הוצע שום פתרון חוץ מטיפול פיזיותרפי שכלל עיסוי עמוק ושוב הידרדרות. לפני חודש התווספו כאבי סיאטיקה וגב תחתון ואני ממש מותשת. אם יש לך טיפים או רעיונות למי לפנות או משהו שיכול לעזור אודה לך מאוד. אני ככ רוצה לחזור לחיים בשבילי ובשביל 3 ילדיי הקטנים. סליחה על האריכות.... 

קשה מאד לקבל תמונה אפילו חלקית מהתאור שלך.מה שהיה עוזר מאד זה אם תפרטי מה אומר הפענוח של ה MRI ובודאי עשו לך גם בדיקת EMG לפני ואחרי הניתוח.אני יכול להגיד לך בקצרה שעברתי ניתוח איחוי ענק בצוואר  C3-C7 מאחור. יצאתי מהניתוח אדם חדש ולצערי חודשיים בלבד לאר הניתוח.נכנס בי מאחור צעיר שנהג תוך כדי כתיבת מסרון במנגנון "צליפת שוט" שגרמה לי לחורבן. מיד לאחר הניתוח ביצעתי בבית לבד תרגילי חיזוק לשרירי הצוואר שלדעתי עזר לי מאד בתאונה.השיטה שבה נקטתי:שכיבה על הבטן במיטה כשהראש והצוואר מחוץ למיטה תוך כדי ביצוע הרמת הראש וביצוע הרמה והשהייה של הראש באויר.במשך שנתיים היו לי זמנים שהיו שעות שהייתה לי הרגשה שיושב לי ארגז כבד על העורף.מה שמאד עזר לי :כדור אלטרולט 10 מ"ג (הקפדתי לא לעבור מינון מינימלי זה למרות המלצות הרופאים) לקחתי עד שלא הרגשתי שינוי אם אני לוקח או לא.

מי ניתח אותי?בראיה לאחור .זה מדהים שיש מנתחים מובילים בתחומם ואתה כלל לא נתקל בפרסום כלשהו שלהם פסיבי או יזום.בסרטון שאביא מיד ניתן לראות שני מנתחים מובילים .האחד שלמה דוידוביץ (מוביל בתחום הניתוחים הזעיר פולשניים והחלוץ בארץ בתחום) והשני שניתח אותי בהופעה פומבית נדירה והמוביל בתחום הניתוחים הגדולים כמו שלי.כשאני אומר "מוביל" אני מתכוון ל:מספר הניתוחים  שאתה אמור לעבור שביצע המנתח לעומת אחרים ולאורך שנים.(נתון השמור אצל גורם מאד מסוים שאתה צריך להיות נגיש אליו בדרך לא דרך).מספר הפשלות שהיו לו ביחס למספר הניתוחים שעשה.מה יש עליו ברשת.עד כמה הוא מסביר טרם הניתוח ובמיוחד למה אתה יכול לצפות.יש נזקים שהם בלתי הפיכים ואותם מנתח מוביל צריך להבהיר לך ולא לצייר לך תחזית אופטימית שקרית במטרה שתבחר בו.אני בחרתי בדוקטור נחשון קנולר שהתורים אליו ארוכים גם במסלול פרטי.
זמן התאוששות: באסותא שזה בית חרושת לניתוחים בסרט נע.רצו "לגרש" אותי כבר פחות מ 24 שעות לאחר הניתוח (נכנסתי ב 11 בלילה ויצאת באחת בלילה).הוא אמר לי  בסגנון ההומוריסטי שלי:"יאללה הבייתה.כואב כאן וכואב בבית.אז לך הבייתה".כמובן שלא הסכמתי(אני מניח שכשרואים מנותח שקט .מחייך כל הזמן כמוני ומשוחח בניחותה עם המבקרים.אליו יפנו לפנות מקום מיד).בבית חולים ציבורי הייתי כנראה נאלץ לשהות כ 3 שבועות.
אחרי שבוע בבית עם כדורי ארקוקסיה נגד כאב(כמו רוב התרופות נגד כאב .תופעת לוואי הנפוצה שלהם היא עצירות קשה ).התחלתי לבצע הליכות בלילה והרגשתי כמו נמר.תוך שלושה שבועות חזרתי לרקוד ריקודי עם כבעבר.ואז הגיעה התאונה לאחר חודשיים לצערי.אם הניתוח עזר:חמש דקות לאחר שהתעוררתי מההרדמה .כל התופעות נעלמו לי כמו:כבדות ברגליים.רעד בגוף.העלמות התופעה שאני לא מרגיש את הידיים .כאילו שהן נעלמו לי-זה היה קורה לי המון בזמן ריקודי העם ועוד כל מיני תופעות.הבעיה החמורה הייתה לי ב בהחלקה שלc3  על c4 מה שנקרא ספונדילוליסטזיס  שאף החלה לגרום לי למיאלומילציה קלה בחוט.
https://www.youtube.com/watch?v=NlqWhVtM5zY

אבי שלום. ראשית, תודה על השיתוף. מה שלומך כיום? האם יש סוג של התעמלות או תרגילים שאתה נוהג לעשות והם מקילים עליך?. אצלי לפני שנה אובחנה פריצת דיסק בין סי 5-6 עם לחץ על השורש ולחץ מתון על החוט (מאם.אר.איי 5 שנים קודם ראו את אותה פריצה אבל אז הופניתי עקב כאבי גב אחרי לידה ולא נכתב על כך דבר בפענוח. כאבים אלה גם חלפו אז). לא אחזור על ההמשך... לא עשו לי אי.אם.ג'י בשום שלב. גם המנתח וגם
ד"ר לידר אמרו שזה מיותר. הניתוח החמיר את
מצבי מבחינת הכאבים נוקשות שרירי הצוואר וכאבים עזים ביד. לא הופניתי לאנשי מקצוע מתאימים שילמדו תרגילים וחיזוק השרירים .  . נטלתי ליריקה שעזרה לישון עד שהחלו כאבי שרירים מפושטים והפסקתי. לפני חודש וחצי נוספו לפתע כאבים חזקים בגב תחתון אגן ורגל ימין. כבר זמן מה הכאב התפשט בשתי הרגליים. ממתינה לאם.אר.איי מותני ובינתיים מנסה דיקור (והתרופות הידועות. אלטרולט עשה לי ממש רע 10 מג). נרשמתי לפלדנקרייז- טרם התחלתי. 
אני אשמח לשמוע ממך ומכל מי שיוכל לתרום הצעות לשיפור המצב או כיוונים נוספים. תודה

אתייחס לשני נושאים שעלו בהתכתבות הזו. הגישה לטיפול במיילופטיה ניוונית צווארית והטיפול התרופתי לכאבים שעל רקע שינויים ניוונייים.
מיילופטיה ניוונית, משמעותה נזק לחוט השדרה על רקע שינויים ניווניים בתעלת השדרה שמתבטאים לרוב בבליטות דיסק או הצרות של תעלת השדרה. כאשר המיילופטיה הניוונית מתבטאת בחסר מוטורי מתקדם, כלומר חולשת שרירים שהולכת וגוברת וניתן לייחס ללחץ של הממצא הניווני על חוט השדרה, אין ספק שיש צורך בניתוח לשחרור הלחץ. אולם, כאשר אין חסר מתקדם כזה (וכך ברוב המקרים), יש גישות שונות בספרות הרפואית בנוגע לגישה הטיפולית המומלצת. רבים מהמחברים טוענים שמיילופטיה הניוונית היא תהליך מתקדם שעתיד לגרום להפרעה נוירולוגית ותפקודית, ולכן מרגע שיש עדות לשינויים ניווניים עם עדות כלשהי (לרוב ב- MRI) לנזק לחוט השדרה, יש למהר ולנתח ולהפחית הלחץ, כדי למנוע החמרה עתידית. אולם רבים אחרים ממליצים על ניתוח כזה רק כאשר חומרת ההפרעה התפקודית הנגרמת היא בינונית ומעלה (כאשר לפי סולם JOA, סולם שפיתח האיגוד היפני לאורתופדיה, הציון לתפקוד הרלוונטי הוא 12 ומטה). כמו כן, ישנן עבודות מחקר שמראות שהמיילופטיה הניוונית לא מביאה, במקרים רבים, החמרה נוירולוגית או תפקודית, שגם אירועי חבלה על רקע מיילופטיה ניוונית לא מביאים לרוב להחמרה נוירולוגית ושהסיכון להופעת פגיעה נוירולוגית בעקבות התערבות להפחתת הלחץ גבוה מהסיכון להרעה נוירולוגית ללא ניתוח. זאת בנוסף לסיבוכים אחרים שעלולים להופיע בעקבות הניתוח. בנוסף לכך, כאשר הרעה נוירולוגית מופיעה בעקבות ניתוח בעמוד השדרה, היא מופיעה לרוב מיד אחריו, בצורה חדה. לעומת זאת, אם יש החמרה כתוצאה מהשינויים הניווניים, היא מופיעה לרוב בצורה הדרגתית ואיטית, כך שאין כלל בהילות להקדים ולבצע ניתוח מונע לפני שהחמרה נוירולוגית החלה.
בניסיוני רב השנים, ראיתי מטופלים רבים עם מיילופטיה ניוונית שמצבם הנוירולוגי והתפקודי לא השתנה משך שנים רבות ותפקודם אף השתפר בעקבות טיפול שיקומי וטיפלתי ברבים שמצבם הנוירולוגי והתפקודי החמיר בצורה חריפה אחרי ניתוחים שנועדו למנוע החמרה. זה לא מייצג את רוב התוצאות הניתוחיות, אבל יחד עם עדויות שבספרות הרפואית, מספיק לדעתי כדי להמליץ, במקרים של מיילופתיה ניוונית ללא התדרדרות נוירולוגית, על מעקב נוירולוגי וטיפול שמרני להפחתת כאב ושיפור תפקוד.
כאשר טיפול תרופתי מסוים אינו מפחית במידה מספיקה כאבים שנגרמו ע"י שינויים ניווניים בעמוד השדרה, אם רוצים להשיג הפחתה בכאב לא סביר להפסיק את הטיפול התרופתי וסביר להגביר אותו או להחליף אותו. ניסיוני, שרוב האנשים שמספרים שהפסיקו טיפול תרופתי לכאבים כיוון שאין תרופה שעוזרת לכאביהם, לא באמת התנסו בחלק מהאפשרויות לטיפול תרופתי ובחלק ניכר מהמקרים צורה אחרת של טיפול תרופתי (תרופה אחרת, מינון אחר, שילוב אחר או אופן לקיחה אחר) עוזרת.
לגבי מקרים ספציפיים ניתן לקבל ייעוץ במרפאה לשיקום שדרה בלוינשטיין.