היי mag,

ברוך הבא לקהילה שלנו. אתה מתאר מצב מורכב רפואית ועישון כבד במשך שנים. מצב לא פשוט בכלל וכל הכבוד שהצלחת להגמל מעישון לבדך. אם הבנתי נכון, אתה כבר 5 חודשים לא מעשן - בהחלט תקופה מכובדת מאוד שבטוח תרמה רבות לבריאות שלך. יתכן מאוד שחלק ממה שעזר כעת להצלחה שלך זה הנסיונות בעבר - מכל נסיון לומדים ולוקחים משהו לנסיון הבא.

מבחינת השאלות שלך:
1. אבחון COPD - יש לבצע מבחן תפקודי ריאה. רופא המשפחה יוכל להפנות אותך יחד עם הפנייה לרופא ריאות לאבחון סופי פלוס החלטה על טיפול מתאים. מה שבטוח זה שאת הטיפול הטוב ביותר ל-COPD כבר עשית - גמילה מעישון. 

2. עלייה במשקל - נורמלית לחלוטין. מרבית האנשים שנגמלים מעישון עולים במשקל. העלייה הממוצעת במשקל היא 4-5 ק"ג אבל כ- 15% מהאנשים יעלו סביב 10-15 קילו כמוך. בהחלט יתכן שטיפול תרופתי או מחלה אחרת גם תרמה לכך כפי שציינת. 
חשוב להדגיש שמבחינה בריאותית הגמילה מעישון חשובה יותר ותורמת הרבה יותר בהשוואה לכך שהעליה במשקל לא טובה לבריאות. רק אם מישהו עולה מעל 20-30 קילו אז הנזק מהעלייה במשקל משתווה לתרומה מהגמילה מעישון.

אם תדפדף קצת בנושאים של חברי קהילה אחרים (חפש פושטים של מנהל הקהילה oferb) תראה הרבה מאוד אנשים שמספרים על כך שבתקופה הראשונה שאחרי העישון הגוף יוצא מאיזון ולפעמים יש דווקא החמרה בדברים מסויימים כמו נשימה. תוכל גם לקרוא שעם הזמן זה משתפר. אין דבר יותר טוב לגוף ולבריאות שלך מאשר להפסיק לעשן ועם הזמן הגוף מסתגל מחדש והתפקוד משתפר בהרבה. חשוב להיות סבלני. כדאי בינתיים לחשוב מה כן השתפר? מה הרווח שלי מהפסקת העישון?

צפרא טבא ד"ר יעל.
תודה על זריזותך במענה.ולאמירתך "מצב לא פשוט"הוא מיזעור הדברים ואתאר קצרות התמודדות כמעט בלתי אפשרית בגמילה.לפני כ7 שנים בחסות .צאמפקס.זייבן.(תופעות פסיכיאטריות מפחידות )אברמסון.אלן קאר (איני ממליץ פה ואיני מפרסם או שולל)או זריקה "חד פעמית" התנסתי בכולם מרצוני .וכפי שכתה מארק טויין "הכי קל להפסיק לעשן ..עובדה 66 פעמים הפסקתי)והוא צדק.כ4 חודשים בכוח .בסבל.בעצבים רבים הצלחתי לא לעשן...בחודש החמישי בתחילתו.אמרתי לעצמי .זהו אני גבר!!! סיגריה אחת אני יכול לחגוג....ונגררתי בצלילה מהירה חזרה לעישון.אשתף אותך/הקוראים את שעבר עלי בתחילת הגמילה,,,אולי יראה מגוחך מעט.אבל אמיתי."נזרקתי "מנטלית לאחור גיל 16 נשיקה ראשונה...וסיגריה אחרי..סקס ראשון וסיגריה אחרי..צבא מארבים וסיגריה בפי.מלחמות.מרדפים..צער.שמחה.יגון..תמיד היא איתי..מה שקרה לי עברתי ממש לתקופת אבל.התאבלתי על אובדן החברה הכי קרובה שלי..ליוותה אותי בנאמנות.תמיד לצידי...והיא חסרה לי ..(את יכולה לגחך .הניסוח מדוייק)זר לא יבין זאת מעשן ?יזדהה מייד עם דבריי...חלומות בלילה ..ריח שרדף אותי לכל מקום..מצוקה אמיתית.כולל סבל פיזי .יש בי כאבים ושיעול וכיח ברמות וכמויות שלא הכרתי קודם..למעשה פיזית מרגיש כהחמרה כחולה..מבחינתי אלו תופעות חדשות.וההשמנה..ולשאלתך מה השתפר?יש יש בהחלט תקופת "למידה"למדתי לאכול במסעדה בפנים(לא בחוץ)להנות מארוחה מבלי לקום בסיומה החוצה בסופת הגשם או השמש "לעשן"למדתי לשתות את הקפה של הבוקר 6.00 בלי 2 סיגריות לפניו ולהנות מטעמו."עברתי צד " ללא מעשנים..לא מאמין לכתיבתי חחח...ולהביט מעט לאחור בהבטחה עצמית שלא לחזור לשם.הרי אנו מלומדים.אינטילגנטיים.אנשי העולם הגדול..ובכל זאת כתוב על כל קופסא מסרטן הורג וכו...והמשכנו לעשן..שאלת על רווח?איכות חיים.אולי נחייה יותר זמן..ובטח אמות בריא...יש לי סיכוי טוב על הטימקס 500 סמק להפגע עיי נהג/ת מעשנים... רוצה להרחיב על מארק טווין ועל הגילאים שלי.גיבורי התרבות שלי.גון ויין.ריטה הייורת הדסון.גיימס דין (שהיה חיקוי עלוב שלי טענו הבנות אז)כולם שנפצעו במערבונים.או עמדו מול התליין וחבל לצוארם בקשתם האחרונה של חבורת המדממים הללו היתה סיגריה אחרונה!!!ו ולא כוס מיים על זה גדלנו...ולדברייך על הסתגלות מחדש של הגוף .אני סקפטי מעט.מנסיוני כחובש קרבי 1973 במקום ארור בסיני...השארתי שם שני דברים שלי .האחד שק הדמעות.והשני.את אמונתי..ואכן הגוף מבריא למדתי.הנפש?פחות..גם כעת בתוך תוכי קיים הפחד החשש...מהסיגרע/ה .הלא נכשלתי כבר מספר פעמים..ויש דברים שלומדים.ויש כאלו הנצרבים בנשמתך...מקווה שהסיגרע לא שם...תודה לך /לכם על קריאת הגיגיי.צ

שלום Mag, ברוך הבא לקהילתנו וברכות על הגמילה מעישון :) 

תודה על השיתוף של הגיגיך שיצאו ממעמקים וכנראה שזה רק קצה הקרחון. ניכר שאתה מודע מאוד לכוחות הפנימיים שבך, החיוביים והשליליים. אולי זה מה שעזר לך בסוף להיגמל לבד, בכוחות עצמך. רוב האנשים דווקא מחפשים עזרה בתהליך הזה כדי להקל בדיוק על הסבל, המצוקה והמלחמה הפנימית שהיטבת לתאר.

בניסיון הגמילה האחרון שלך שהצליח, אתה מתאר כמיהה חזקה לסיגריה, כמיהה אמיתית, כזאת שקורעת מבפנים... פרידה מחברה קרובה שהיתה חלק מחייך הרבה מאוד שנים. אין פלא שנזרקת אחורה למקומות משמעותיים ואפילו טראומתיים בעברך. זר אולי לא יבין אבל אנחנו האחרונים שנגחך...להיפך, זאת הכתובת למצוא בה הבנה ואמפתיה. הרבה מעשנים שיתפו כאן על הקושי שבפרידה ועל סימפטומים נפשיים, קשים יותר או פחות, שמלווים את התהליך. גם אני ממליצה לך לדפדף ולקרוא על החוויות של רעיך לגמילה. 
עם זאת, חשוב לי לציין שלא כולם חווים את הגמילה בעוצמות כאלה, כל אחד מעשן אחרת ונגמל אחרת. המשמעות שנתת לסיגריה עם השנים היא חלק מהקושי שבפרידה. אתה מתאר את זה בדיוק רב, אהבתי במיוחד את התיאור על חבורת גיבורי המערבונים שעמדו להיפרד מהחיים ובקשתם האחרונה היתה סיגריה ולא כוס מים. אכן, למי שגדל באווירה כזאת ולמד לסמוך על הסיגריה שתעזור להתמודד אפילו עם המוות, זה לא מפליא שהפרידה ממנה כואבת...

אף על פי כן ולמרות הכל...יש הרבה מקום גם לאופטימיות. הצלחת לעבור את השלב הראשון של הגמילה הפיזית. אתה לומד לאט לאט לחיות בלעדיה ואפילו ליהנות מארוחה ומקפה בלעדיה... בהמשך הדרך הזאת אני מאחלת לך שתגלה שאפשר ואפילו יותר נעים לחיות בלעדיה... יש דברים שנצרבים בנשמתך, צדקת שלא בטוח שהסיגריה היא אחת מהם. סביר להניח שאת החותם של הסיגריה אפשר לטשטש עם הזמן.

כתבת בפוסט הראשון שלך שאתה עדין רוצה, הרבה פעמים ואולי גם חולם על סיגריה לפעמים. פה יש מקום לבדיקה נוספת. קשה להתמיד בגמילה כל עוד לא משנים גם את המחשבות האוטומטיות שמלוות את העישון הרבה שנים. אילו מחשבות עולות לך בראש כשאתה רוצה סיגריה?


 

זה נכון, לנוסטלגיה הורודה יש הרבה במשותף עם הגמילה....בדיוק בגלל זה שאלתי:) כי יש לנו, כבני אדם בכלל, ובפרט מעשנים לשעבר, נטייה לזכור את כל מה שהיה טוב בעישון ולא את מה שהיה רע.
ולזה מצטרפת נטייה הישרדותית כזאת להתנהג בצורה אוטומטית ולא לחשוב על פעולות שאנחנו מבצעים בשגרה. עישון כמובן הוא מלך ההרגלים האוטומטיים, איזה עוד הרגל ביצעת באופן אקטיבי 40 פעמים ביום, במשך 47 שנים?
(תוסיף לזה גם התמכרות פיזית ותלות נפשית - ותן לעצמך חיזוק חיובי שאתה בתהליך גמילה. מגיע לך פרס, פנק את עצמך:)

זה היה בסוגריים - בחזרה לעניין המחשבות האוטומטיות, הרעיון הוא להגביר מודעות. זה ייתן לך אפשרות להבין אילו מחשבות "מכשילות" עלולות לצוץ ולפתות אותך לקחת סיגריה, ומתי זה עלול לקרות. כדאי להיות מוכן למקרים כאלה מראש ולהגיע עם תכנית פעולה...
לגבי החלום - זאת תופעה ידועה שמעשנים לשעבר חולמים על עצמם שהם מעשנים, לפעמים בקלוז-אפ ובפרטי פרטים. כבר אמרנו שהגמילה משפיעה על הנפש...

שלום לך mag גם אני גמול זה חמישה חודשים אחרי 37 שנות עישון רצופות של קופסה ליום.לשימחתי הצלחתי להגמל ללא תרופות ותחליפי ניקוטין(זה מהפחד..כן) מה שעזר לי מאוד זה סדנה של מכבי שבסיומה פתחנו כל הכיתה קבוצת ווצאפ שבה אנחנו תומכים אחד בשני ואפילו ערכנו פעמיים מיפגש .מה שאני רוצה להגיד זה כמובן להימנע בכל הכוח מהסיגריה הבודדת שבאמת יכולה לדרדד אותך אחורה וחשוב מאוד שגם אם מעדת אז לא להתייאש ולא לצאת בשום פנים ואופן מהמעגל של הפסקת עישון....אני אישית גם סובל מתופעות לוואי כמו חוסר ריכוז והשמנה(אצלי זה 5K) חוסר שקט חלק מהמדדים אצלי בבדיקות דם נהיו גרועים יותר כמו גלוקוז בדם...אבל אין ספק שהאיכות חיים עלתה משמעותית האוכל טעים יותר.פחות סירחון יותר נחת לאישה ולילדים שכל הזמן ביקשו לא לעשן....האוטו נקי ומריח טוב...ואני משוכנע גם שהתופעות לוואי יעלמו......בהצלחה רבה!!!

חבל שהלכתי לבדיקה COPD-כן יש לי ובגדול+תוספות (קיבלתי טיפול תרופתי מאנטיביוטיקה ועד סטרואידים..וכו...לא אלאה אותכם..(רופא מומחה סבלן ונחמד)--כאשר אני מחבר הכל יחד.בסה"כ מרגיש די רע בתור "הפסקתי לעשן" כל תלונותי כעת לאחרונה...הן עקב כך.עולים וצפים הרגשות ותגובות מהגוף שלא הכרתי/או התייחסתי קודם(הלא היה לי מיסוך עשן.).

והחמור מכל לכל התחום הזה יש התייחסות של סוג "הוצאה לפועל " בכל מכון בדיקה הקשור לנשימה/ראות/עישון /וכו...מרגיש כאילו נכנסתי למכון להלקאה עצמית בסגנון"""אמרנו לכם לא לעשן""הבאת זאת על עצמך""התחלת לעשן כבוגר היה אחראי למעשיך""
ועוד הברקות בסגנון..יתכן ושווה להציע למשרד הבריאות לבצע סיורים מאורגנים במכונים הללו..במקום לציין על קופסאות הסיגריות את הנזקים הצפויים....למעט האמירה המפורשת "הזהרנו אותכם.אמרנו לכם מראש....הם עושים הכל.
ולבסוף העזרה הפסיכולוגית הגיעה והיא בסגנון:אתה במצב לא פשוט.נזק .גם לאחר הטיפול ישאר כך.כרגע אתה כחולה עשית את הטיפול הנדרש.הפסקת לעשן.אולם היה רגוע לא תבריא.נעשה מאמץ שלא יחמיר לך. מצבך מורכב
וכך נפרדנו ברוגע.ובידידות.הלכתי לרכוש את התרופות.הלילה אקח כדור שינה. הוא מתמודד הכי טוב עם המערכת שפגשתי לע"יל.ובכך לפחות לא יכנסו איתי למיטה.

הי

מצטערת לשמוע על תוצאות הבדיקות שלך וקודם כל מאחלת לך בריאות ושקט נפשי. את הדבר החשוב ביותר שהוא הפסקת עישון כבר אישרו שעשית.
טוב שיש לך רופא שנעים לדבר איתו. אין תועלת בהטפת מוסר במקרה הזה. אמרנו לך והבאת זאת על עצמך... אלה אמירות מייאשות ולא מה שצריך להתמקד בו עכשיו לא מצד אף אחד אחר וגם לא כהלקאה עצמית. זה ייקח לך זמן לעכל את המצב, ואני מקווה בשבילך שתמצא בך כוח ואופטימיות כדי לחשוב ולהתייעץ מה אתה יכול לעשות כדי לשפר את איכות החיים שלך. 
שבוע שקט 

היי,

חוסר הידיעה לפעמים גרועה יותר מהידיעה עצמה. עכשיו כשאתה יודע מה האבחנה לפחות אתה יכול להתמודד איתה ולעזור לגוף שלך. כפי שכולם כבר אמרו וכתבו לך - את הדבר הטוב ביותר כבר עשית. אם לא היית מפסיק לעשן התפקוד הריאתי היה ממשיך להדרדר וסביר כי היית מגיע מהר מאוד לחמצן. לפחות כעת הפסקת את ההדרדרות ותצליח לשמר את התפקוד הריאתי שעדיין קיים. 

אתה ממש אבל ממש לא אשם במה שקרה לך. עישון זה התמכרות לכל דבר - זה לא בחירה, זה לא הרגל, זה לא אורח חיים.... בניגוד למה שהרבה אנשים ורופאים חושבים. חברות הטבק משקיעות מליונים כל שנה בלגרום לאנשים להתחיל לעשן והניקוטין הוא חומר בעל יכולת התמכרות חזקה ביותר (יותר מסמים אחרים) - אתה צריך להיות גאה שהצלחת להשתחרר מההתמכרות כי זה אחד הדברים הקשים ביותר שאדם יכול לעשות. 

תאמין בעצמך וביכולת שלך, תתרכז כעת בלשמור על ההישג שלך ולראות איך אתה יכול לתרום לגוף שלך בדרכים אחרות.