כמוניבני משפחה מטפלים משהו שהפריע לי היום בארוחת הצהריים עם ההורים של

משהו שהפריע לי היום בארוחת הצהריים עם ההורים של

29/12/16 15:05
2 תגובות
אני בן 29 עם תסמונת אספרגר ( הפרעת תקשורת , אוטיזם בתפקוד גבוה ). אני גר עם ההורים שלי. היום בארוחה אמא שלי הציעה לי משהו לאכול - היא שאלה אותי " אתה רוצה את זה ? " , אבל שכחה גם להגיד את שמי. למשל אם קוראים לי רועי אז היא לא שאלה אותי " רועי , אתה רוצה ? " אלא " אתה רוצה ? ".


היא לא אספרגרית, אבל יש לה קווים פסיכוטיים.


עניתי לה בחזרה " את צריכה להגיד את השם שלי ", " אם את לא אומרת את השם שלי עדיף שלא תציעי לי שום דבר ". ממש כאילו באתי לחנך אותה.


הרגשתי שהיא מתייחסת אליי כמו כלב.האם אני מגזים בגישה שלי למה שקרה היום ? או שאמא שלי הבעייתית פה ולא אני ?


נכון שהיא אוהבת ודואגת אותי לי ככל יכולתה, חוץ כמובן מהמיניות והזוגיות שלי שפה לדעתי היא פחות יחסית ליכולות שלה.

2 תגובות

ורד-עזריאלי
מומחה כמוני
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
01/01/17 12:53
שלום מישהו 29: כשמדברים על רגשות קשה לדעת בבירור אם מגזימים או לא, ככה הרגשת, יתכן ואתה רגיש, יתכן וזה קשור למשהו יותר עמוק בקשר עם אמא ולא קשור דווקא לפניה אליך בשם. בכל אופן אם אמא הציעה לך לכול ז...
שלום מישהו 29:

כשמדברים על רגשות קשה לדעת בבירור אם מגזימים או לא, ככה הרגשת, יתכן ואתה רגיש, יתכן וזה קשור למשהו יותר עמוק בקשר עם אמא ולא קשור דווקא לפניה אליך בשם.

בכל אופן אם אמא הציעה לך לכול זה כבר מראה שאיכפת לה ממך והרבה פעמים בדיבור השוטף במהלך היום אנחנו לא פונים תמיד זה אל זה בשם ונראה לי שמן הסתם אמך לא התכוונה לפגוע בך, אלא פשוט לא היתה מודעת לכך שזה יפגע בך.

אולי אם תפרש כך את הדברים תהיה פחות פגוע?

 
ben58
21/01/17 16:43
שלום לך מישהו, שאלתך לגיטימית בהחלט. קונפליקטים בינך ובין אמך מתרחשים לעיתים קרובות בהרבה מערכות יחסים משפחתיות וזוגיות, ובלי קשר אם יש או אין לאחד הצדדים הפרעה או תסמונת כזו או אחרת. הנושא הוא תק...
שלום לך מישהו,

שאלתך לגיטימית בהחלט. קונפליקטים בינך ובין אמך מתרחשים לעיתים קרובות בהרבה מערכות יחסים משפחתיות וזוגיות, ובלי קשר אם יש או אין לאחד הצדדים הפרעה או תסמונת כזו או אחרת.



הנושא הוא תקשורת ולתקשורת יש שני שלבים:

השלב הראשון, תקשורת בינך לבין עצמך. תקשורת זו מבוססת על הרגשות והצרכים שחווית בעת הארוחה.

נסה לשחזר מהו הרגש שהרגשת כשהיא לא קראה לך בשמך, האם הרגשת תסכול? כעס? עלבון? פגיעה? 



את הרגש הלא נעים שהרגשת ביטאת במשפט תקיף שלא נעם לאמך. רגש לא נעים מקורו בצורך שלא מומש. כל צורך הוא לגיטימי.

נסה עכשיו לשחזר מהו הצורך שהרגשת מול אמך, האם היה זה צורך בנראות? בהכרה? בהתייחסות? בתשומת לב?



איך עכשיו נראים הדברים האם קצת יותר ברורים ורגועים? 



אז עכשיו מגיע השלב השני של התקשורת. להביע את הרגש ואת הצורך מול אמך.

הרעיון הוא להזמין את אמך לשיחה, לספר לה מה הרגשת בעת הארוחה, בלי להאשים, ותוסיף גם מה אתה צריך ממנה ושאל אותה אם היא מוכנה לנסות למלא את צרכיך.

זה לא יוצא מושלם בהתחלה אך הרעיון הוא: מודעות שלך לרגשות שלך, לצרכים שלך, ולדרך שאפשר להביע אותם, כל אלו יקלו עליך לחוות מצבים לא נוחים בעתיד. השיחה היא בעיקר בשבילך, להרגיש ולהביע. הצד השני, אמך, לא חייבת ואולי אף לא יכולה, אבל אתה צריך להביע.

בהצלחה.



 

מנהלי קהילה

ורד עזריאלי
ורד עזריאלי
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
לנה קורץ
לנה קורץ
מטפלת ויועצת במיניות, יועצת מיניות באגודה למלחמה בסרטן. מלמדת בחוג ללימודי המשך של עבודה סוציאלית, בקורס טיפול מיני כללי ובקורס טיפול מיני לאנשים עם צרכים מיוחדים, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה. בוגרת אוניברסיטת תל אביב: B.A בסיעוד. בוגרת אוניברסיטת חיפה: MA בבריאות נפש קהילתית. בוגרת קורס לטיפול מיני באוניברסיטת בר אילן. התמחות בטיפול מיני במרפאה לטיפול מיני, בית חולים "מאיר" כפר סבא. לינק לאתר שלי http://www.lenak.co.il/
שלומית שדמון-אזרד
שלומית שדמון-אזרד
אנתרופולוגית רפואית פעילה בארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים בישראל CareGivers Israel שותפה לכתיבת מחקר (מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל) על בני משפחה מטפלים בדמנציה בארץ ובעולם בעלת ידע מניסיון כבת משפחה מטפלת- Caregiver

מובילי קהילה

רם בלס
רם בלס
יו"ר מתנדב בעמותת ענבר למחלות ראומטיות, אוטואימוניות ודלקתיות. מטפל כבר למעלה מ-20 שנה באישתי ומתמודדים יחד עם ראומטיק ארטריטיס (RA).